ת"פ 35647-11-15

תקציר

הנאשם העלה מספר טענות המערערות על תוקפו של כתב האישום נגדו בגין בנייה ושימוש במבנים על אדמתו ללא ההיתרים הנדרשים. ראשית, טען הנאשם כי נמנע ממנו שימוע וזכותו לחקירה נפגעה טרם הגשת כתב האישום. בית המשפט דחה טענות אלה בקובעו כי זכות השימוע חלה רק על עבירות פליליות ולא על עבירות עוון לפי חוק התכנון והבניה. באשר לזכות החקירה, קיבל בית המשפט את עדות התובע לפיה הנאשם הוזמן לחקירה אך סירב בעצת עורך דינו, ולכן אינו יכול להתלונן על היעדר חקירה. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבע בדבר אכיפה בררנית ביחס לאחיו ושכניו, וקבע כי הנתבע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענות אלה. כמו כן, בחן בית המשפט את טענות הנתבעת ביחס להתנהלות התובעת, כגון תזכירי הפקחים, ביקורים במקרקעין וצילומים שצולמו. בית המשפט קיבל את עדותם של הפקחים ומצא כי הנאשם אפשר להם להיכנס לשטח ולצלם. עוד קבע בית המשפט כי תזכירי המפקחים קבילים כראיה. גם טענת השיהוי נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי השיהוי בהגשת כתב האישום לא גרם נזק משמעותי לנאשם. לגופו של עניין, הרשיע בית המשפט את הנאשם בבנייה ובשימוש בקרקע ללא היתר. בית המשפט הסתמך על עדויותיהם המהימנות של הפקחים ועל התמונות שהוצגו כראיות, שהוכיחו מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם אשם בעבירות. בנוסף, ציין בית המשפט כי הנתבע לא הביא ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתו כי המבנים נופלים בגדר דו"ח מרקוביץ, אשר לכאורה איפשר להכשיר מבנים מסוימים. בעקבות זאת הרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירות לפי סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה.