ע"א 272/71

תקציר

עניינו של פסק הדין הנדון בתביעה שהגיש המשיב "טוטו עמי", נגד אחד עשר סוכנים אשר חתמו עם המשיב על הסכם המקנה להם זכות בלעדית להפעיל את תחנות הימורי הספורט של המשיב. נטען כי הסוכנים הפרו את התחייבויותיהם הכספיות על פי ההסכם. הערעור מתייחס באופן ספציפי לשתי החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הנוגעות להטלת עיקולים זמניים על כספו של אחד הסוכנים, יהודה בן-דוד, כדי להבטיח ביצוע פסקי דין אפשריים לטובת המשיב. ההחלטה הראשונה סירבה להפחית את סכום העיקולים לחלקו היחסי של הסוכן בחוב המשותף, ואילו ההחלטה השנייה דחתה את בקשת הסוכן להמיר את העיקולים לביתו הפרטי. בית המשפט העליון קבע כי אחריות הסוכנים מאוחדת, כלומר למשיב הייתה זכות לגבות את מלוא החוב המשותף מכל סוכן, ולכן סכום העיקולים הזמניים היה מוצדק. בנוסף, נקבע כי ההסכם בין המשיבה לבין הסוכנים אינו מהווה עסקת מכר, שכן המשיבה לא העבירה את מלוא הבעלות על הזכות להפעלת תחנות ההימורים לסוכנים. במקום זאת, הסוכנים רכשו רק זכות חוזית להפעיל את התחנות. בית המשפט הבחין בין המקרה הנוכחי לבין פסיקה קודמת שצוטטה על ידי המערערת, שעניינה המרת עיקולים זמניים על מטלטלין, בקובעו כי ביצוע פסק דין כספי בדרך של מכירת בית הוא הליך ארוך יותר מעיקול על כספי הנתבע המוחזקים בידי צד שלישי. לפיכך, שיקול הדעת של השופט בסירובו להמיר את העיקולים הזמניים לביתו של הסוכן היה ראוי. משכך, דחה בית המשפט העליון את הערעור והורה למערערת לשלם למשיב הוצאות בסך 500 ל"י.