תמ"ש 39341-08-10

תקציר

פסק דין זה עוסק במאבק משמורת מר בין זוג גרוש עם שני ילדים, בני 13 ו-8. הבן הבכור, נ.מ., יישאר במשמורת האב, ואילו הבת הצעירה, מ.מ., היא נשוא המחלוקת. השופט מפרט את הרקע למקרה, כולל אשפוזה של האם בשל התמכרותה לאלכוהול, והתמוטטות הנישואים. לשני ההורים מוצא אתני שונה, כאשר האב אינו דתי והאם יהודייה. האב טוען כי האם חסרה מסוגלות הורית ומצביע על התמכרותה לאלכוהול, היעדרות מחיי הילדים וקונפליקטים דתיים בהורותה. בינתיים, האם מאשימה את האב בהסתת הילדים נגדה וטוענת כי הצליחה להתגבר על התמכרותה לאלכוהול. היא גם מדגישה את האלכוהוליזם לכאורה של האב ואת התנהגותו הביזארית, תוך הדגשת יחסיה הקרובים עם מ.מ. השופטת מדגישה את הצורך לשקול את טובת הקטינים ומציינת את האתגרים בקביעת משמורת יחידה. הם מתווים את הפרמטרים העיקריים להערכת יכולות ההורים, לרבות מסוגלותם, זמינותם ויחסי הילדים עם כל הורה. כמו כן נבחנים תסקיר הרווחה ועדות העובדת הסוציאלית. הדו"ח ממליץ על משמורת משותפת או משמורת בלעדית על אבי הילדים, תוך שימת דגש על זמינות האב והסיכון בהפרדת האחים. למרות שהשופט מוצא פגמים בדו"ח, בסופו של דבר הוא מסכים עם המלצתו. הם מסיקים כי האב הוא המשמורן המתאים יותר עבור מ.מ., ומדגישים את מסירותו, יציבותו ומעורבותו בחיי הילדים, כמו גם את חשיבות השמירה על האחים יחד. השופט מציין את תכונותיה החיוביות של האם אך מצביע על הפסיביות שלה, חוסר היוזמה וחוסר הטיפול בבעיות האלכוהול שלה והבלבול הפוטנציאלי שנגרם על ידי מנהגי הדת שלה. פסק הדין מעניק משמורת בלעדית על שני הילדים לאב, מבטל תשלומי מזונות זמניים וקובע זכויות ביקור לאם. השופט גם מטיל מגבלות על האם לקחת את מ.מ. לכנסייה וממנה עובדת סוציאלית שתפקח על הסדרי המשמורת. לעובדת הסוציאלית ניתן שיקול דעת רחב לשנות את סדרי הראייה ולחייב טיפול להורים ולילדים. השופט גם מזהיר מפני השלכות אם האב מסית את הילדים נגד האם ומדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה עם העובדת הסוציאלית. לבסוף, לא נפסקו הוצאות למי מהצדדים, ופסק הדין יועבר לצדדים ולעובדת הסוציאלית.