ת"פ 41365-08-14

תקציר

האירוע התרחש ב-21 ביולי 2012, כאשר המתלונן, עורך דין במקצועו, הוכה קשות, נשדד והושאר קשור במשרדו. הנאשם ושותפו הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות באיומים ושוד בנסיבות מחמירות. חקירת המשטרה לא הסתיימה עד כשנתיים לאחר מכן, אז נמצא DNA של הנאשם על מכנסיה של המתלוננת. בית המשפט היה צריך לקבוע אם הנאשם היה במקום אחר, אם התרחש שוד, ואת ההסבר לפציעותיו של המתלונן. התביעה טענה כי הנאשם ואדם נוסף ארבו למתלונן, הכו אותו קשות ושדדו אותו. ההגנה טענה כי הנאשם היה במשרד על פי הזמנה, אך פעל מתוך הגנה עצמית לאחר שהמתלוננת תקפה אותו. בית המשפט מצא את גרסתה של המתלוננת אמינה, נתמכת בראיות אובייקטיביות, לרבות צילומי אבטחה ועדי ראייה שראו שני אנשים נמלטים מהמקום. טענת ההגנה העצמית של הנאשם נדחתה, ועדותו לא הייתה אמינה. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאשם ושותפו תקפו את המתלונן, פצעו אותו קשות ושדדו אותו. עוד קבע בית המשפט כי לאלימות ולגניבה היה קשר סיבתי וכי התנהגותו של הנאשם היוותה שוד בנסיבות מחמירות. הנאשם הורשע בכל הסעיפים. פסק הדין התבסס על מכלול הראיות, לרבות חוסר אמינותו של הנאשם ועדותו הסותרת.