ס"ע 11015-06-11

תקציר

החלטת בית הדין מתייחסת לבקשה לסעד זמני, ובפרט צו מניעה זמני, בעקבות פיטורי עובד שהיה פעיל בארגון עובדים בשלבים מוקדמים. העובד המדובר, מר חוויאר קרפילו, פוטר לכאורה בשל פעילותו הארגונית, כפי ששוכנע בית המשפט, ולכן הפיטורים מעוררים הפרה כפולה: פגיעה אישית בזכותו של מר קרספילו להתאגד, והפרה קולקטיבית של זכותם של כל העובדים להחליט באופן חופשי אם להצטרף לארגון עובדים. מהראיות עולה כי למר קרספילו אכן הייתה זכות להיעדר מעבודתו עקב מחלה בימים הנדונים, ובית הדין אינו מקבל את טענות המעסיק בעניין זה. בעוד שבית הדין מגנה את התנהגותו של מר קרספילו באופן שבו טיפל בהיעדרותו, הוא רואה את החלטת המעסיק כמבוססת על הפעילות המארגנת של העובד, במיוחד לאור אמונתו של המעסיק כי מר קרספילו פעל כדי "להסית את העובדים" והמהירות שבה החליטו לסיים את העסקתו. לפיכך, בית המשפט נעתר לבקשה לצו מניעה זמני, ומורה על החזרתו של מר חוויאר קרספילו כמציל בחוף בננה באכזיב, עד להכרעה בתיק העיקרי. זאת למרות שהתנהגותו של קרספילו מעידה על חוסר שיפוטיות, כפי שהודה בעצמו. מאזן הנוחות נוטה לטובת מר קרספילו, שכן הפגיעה בו ללא צו המניעה תהיה אובדן פרנסתו, בעוד שהפגיעה הכלכלית הפוטנציאלית במעסיק של העסקת מציל נוסף היא מזערית, במיוחד כאשר עונת הרחצה מתקרבת לסיומה. זאת ועוד, טענת המעסיק כי יש לדחות את הבקשה מחמת שיהוי, בטענה כי הוגשה מאוחר מדי, אינה מתקבלת על ידי בית הדין, שכן הבקשה הוגשה תוך שבוע מכניסת הפיטורים לתוקף, ובית הדין אינו רואה בכך שיהוי ניכר. לבסוף, בית הדין מורה למעסיק לשאת בהוצאות העובד בסך 2,000 ₪, וההחלטה תישלח לשני הצדדים.