ע"א 6978/96

תקציר

בפסק דין משמעותי התייחס בית המשפט העליון לפיצוי למערער שנולד נכה 100% עקב רשלנות רפואית, תוך הערכת הלימות מסגרת טיפולית ביתית לעומת מוסדית. בית המשפט קבע כי על הפיצוי לשקף את נסיבותיה האישיות של המערערת, תוך שימת דגש על היתרונות שבשהייה בסביבה משפחתית ולא במוסד, דבר העלול לפגוע באיכות חייה ואף לקצר את תוחלת חייה. החלטה זו עומדת בניגוד להנחה של בית המשפט המחוזי כי המיסוד היה בלתי נמנע בגיל מסוים, שאותה ביטל בית המשפט העליון. יתר על כן, בית המשפט העליון העדיף תשלום פיצויים חד פעמי על פני תשלומים תקופתיים, תוך חיזוק הביטחון הכלכלי והאוטונומיה של המערער והכיר באי הוודאות של מצבו הכלכלי של הנתבע. פסק הדין הגדיל את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות עתידיים וטיפול סיעודי, בעבר ובעתיד, בהתאם לגישת הטיפול ההוליסטי בבית. בית המשפט התייחס גם לנזקים לא ממוניים, הוסיף עניין משפטי, ואישר את הצורך שהמשיבה תכסה את כל הטיפולים הרפואיים הנדרשים ללא הגבלה על היתרונות הבריאותיים הסטטוטוריים. פסק דין זה מהווה תקדים נוקב בכל הנוגע להערכת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות במסגרת דיני הנזיקין, מחייב פיצוי מלא בהתאם לצרכיהם ונסיבותיהם הייחודיים, ומבטיח איכות חיים מכובדת בעת מצוקה.