סע"ש 22661-01-20

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה בין עובד סוכן מכירות לשעבר לבין חברת הייצור והשיווק שהעסיקה אותו למעלה משמונה שנים. התובע תבע פיצויים מהנתבעת בגין אי מתן הודעה מוקדמת בעת העסקתו, הפרשי פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה ופדיון חופשות. בינתיים, הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, בדרישה להשבת תשלומי יתר לכאורה ששולמו לתובע בגין הודעה מוקדמת, שעות עבודה מדווחות, עמלות, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין חוסר תום לב. בית המשפט פסק לטובת התובע ברוב הסעיפים. נפסק כי המסמך עליו חתם התובע עם סיום עבודתו אינו ויתור תקף, ולכן הנתבעת אינה פטורה מאחריות. עוד קבעה השופטת כי הנתבעת לא מסרה הודעה מספקת לתובע בעת קבלתו לעבודה, אך מאחר שלא הייתה מחלוקת על תנאי העבודה של התובעת, נדחתה התביעה לפיצויים בעילה זו. בנוסף, קבע בית המשפט כי שכרו הקובע של התובע, שישמש לחישוב זכויותיו, יעמוד על 13,582 שקל לחודש. באשר לפיצויי הפיטורים, קיבל בית הדין את טענת הנתבעת כי העסקתה של התובעת חולקה לשתי תקופות נפרדות, ולכן פיצויי הפיטורים של התובעת חושבו על בסיס התקופה השנייה בלבד (81 חודשים). לאחר ניכוי הסכומים שכבר שולמו על ידי הנתבעת, קבע בית המשפט כי התובעת זכאית להפרשי פיצויי פיטורים בסך 29,295.5 ₪. בגין ההפרשות לפנסיה, חישב בית המשפט את זכאותו של התובע לסכום של 45,410 ₪, כך שנקבע הפרש של 22,101 ₪ לאחר שקלול הסכומים שכבר הפרישה הנתבעת. בתביעת פדיון החופשה הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע סך של 3,393 ₪, המייצגים את יתרת ימי החופשה הצבורים. התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבע נדחתה במלואה, שכן בית המשפט לא מצא כל ראיה התומכת בטענות הנתבע בדבר תשלום יתר והשבה. כתוצאה מכך, חויבה הנתבעת לשלם לתובע 29,295.5 ₪ עבור הפרשי פיצויי פיטורים, 22,101 ₪ עבור הפרשות לפנסיה ו-3,393 ₪ עבור פדיון חופשות. סכומים אלה יצטברו הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בחוק החל מיום 31.7.2019 ועד לפירעונם המלא. תביעת התובעת לפיצוי בגין הודעה מוקדמת ותביעתה שכנגד של הנתבעת נדחו שתיהן . כמו כן, חויב הנתבע להשיב לתובע את הוצאותיו, בסך 7,500 ₪, בתוך 30 יום. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.