ע"ח 41107-01-12

תקציר

גזר הדין המדובר מתייחס למורה שהואשם בביצוע מעשים מגונים בשניים מתלמידיו. המורה, שמכחיש את המיוחס לו, ערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים שסירב לחשוף חומרי חקירה הקשורים להליך הפלילי נגדו. הערעור מציב שתי זכויות יסוד: הזכות לפרטיות ולכבוד, וזכותו של הנאשם להכין הגנה מלאה. עניינו של הערעור בבקשתו של המערער לעיין ברישומי הרפואה ובית הספר של המתלוננים, וכן ברישומי התקשורת בין המתלוננים טרם תלונותיהם, לה מתנגד המשיב בעילה של פגיעה בפרטיות. השופט מקבל חלקית את הערעור, ומורה לבית הספר להעביר את תיקי המתלוננים לעיון בית המשפט כדי לקבוע אם חומר כלשהו יכול לחזק את ההגנה, תוך דחיית הבקשה לתיקים רפואיים ורישומי תקשורת בטענה שמדובר בחדירה רחבה מדי לפרטיות. לפיכך, התיק מוחזר לבית המשפט קמא להוראות נוספות. למרות שפסק הדין מבקש לאזן בין זכויות הנאשם למתלוננים, הוא מגביל בסופו של דבר את חשיפת החומרים כדי להגן על פרטיותם, ומדגיש כי הנאשם עדיין יכול למצות אפיקים משפטיים אחרים להגנתו.