ע"ע 324/05

תקציר

במקרה משפטי זה התייחס בית הדין לשתי סוגיות מרכזיות הנוגעות לזכאויות ההעסקה של המערערת. ראשית, נקבע כי יש לאפשר למערערת לפדות ימי חופשה, בפיצוי של 5,044.09 ₪, שכן החוק אינו מצדיק הלנת תשלום זה. בית הדין ביטל ניכויים קודמים, תוך הדגשת זכותו של העובד לפיצוי בגין ימי חופשה שלא נוצלו. שנית, נושא ההפרשות לקופות גמל היה שנוי במחלוקת. המערערת הייתה זכאית להפרשות על פי הסכמים ספציפיים לענף, אך לא הצליחה להוכיח את חוסר האפשרות להעביר תשלומים אלה ואת הנזקים שנגרמו לה. עם זאת, בית הדין מצא כי הערכה זו הוערכה באופן שגוי, שכן אי תשלום פוגע לכאורה בעובד. משכך, חויב המשיב להוכיח כי לא נגרם כל נזק, דבר שלא הצביע על רשלנותם. המערערת ביקשה 11,404 ₪ עבור הפרשות מבטח, אך רואה החשבון של המשיב חישב רק 7,963 ₪ לתשלום, ובית המשפט אישר זאת ללא התערבות נוספת. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי, וחייב את המשיב לשלם סך של 32,801.99 ₪, המכסה פיצויי פיטורים, פדיון חופשות, הפרשות למבטח והפרשי שכר שנפסקו בעבר. בנוסף, חויבו בהוצאות משפט בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישולמו תוך 30 יום כדי להימנע מריבית וקנסות. פסק דין מקיף זה, שניתן ביום 27.3.2006, תיקן את המחדלים ועמד על זכאותו הכלכלית של המערער.