ת"א 31728-03-16

תקציר

המחלוקת בין התובע לנתבע התעוררה באשר לפיצויים המגיעים לתובע בעקבות הפקעת אדמותיהם. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה השיעור שייגזר מהשווי המשתנה של הקרקע לצורך קביעת הפיצוי בגין דמי החכירה האבודים. בית המשפט מינה מומחה שיעריך את שווי הקרקע המשתנה לאורך השנים ויקבע את דמי החכירה האבודים המתאימים. המומחה סבר כי יש לקבוע את דמי החכירה האבודים על 6% מערך הקרקע מדי שנה, שיעור שבית המשפט מצא סביר ועולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם תכלית החוק. שיעור זה נתמך גם על ידי העובדה שרשות מקרקעי ישראל, שחקנית מרכזית בשוק המקרקעין המקומי, גבתה תעריף דומה. בית המשפט דחה את טענות הנתבע שערערו על חוות דעתו של המומחה וקבע כי התובע זכאי לפיצוי בגין הוצאות נלוות, לרבות שכר טרחת שמאי והוצאות משפט. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דינה של התובעת, בסך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכום הפיצוי היה אמור להיות מחושב על סמך חוות דעת המומחה, תוך ניכוי מס רווחי הון וחלקו של התובע בהוצאות מהליך קודם. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 17.5.2020.