א"פ 1/13

תקציר

ילדיו של אב קשיש שבבעלותו רכוש יקר הגישו בקשה למינוי אפוטרופוס עבורו, בטענה שאינו מסוגל לנהל את ענייניו בשל ירידה קוגניטיבית. האב מתנגד לבקשה, ומביע תסכול ממניעי ילדיו, המונעים לדעתו מרצונם לרשת את רכושו. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות וראיין את האב, מוצא כי טענות המבקשים אינן מבוססות. יודגש כי מינוי אפוטרופוס הוא צעד קיצוני הפוגע בזכויות היסוד של הפרט, ולכן יש להתייחס אליו בזהירות. תפקודו הקוגניטיבי של האב מוערך כרגיל על ידי אנשי מקצוע רפואיים, והאינטראקציה של בית המשפט איתו מאשרת את צלילותו ומודעותו. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי מינוי אפוטרופוס לפי הדין הרלוונטי אינו פוסל את פעולתו המשפטית של החסוי. חששם העיקרי של המבקשים, כי האב עלול לפזר את נכסיו במהלך חייו, אינו מהווה הצדקה מספקת לצעד פולשני שכזה. הבקשה, מחוסר שחר, נדחית אפוא, והמבקשים נדרשים לשאת בהוצאות שני בניו של האב שהתנגדו לבקשה. ההחלטה מחזקת את חזקת הכשרות המשפטית ומדגישה את הצורך לכבד את האוטונומיה, החירות והרצון של הפרט, אלא אם קיימות ראיות משכנעות לכך.