רע"ב 3918/22

תקציר

במקרה הנבחן החליט בית המשפט לדחות את בקשת החופשה לערעור שהגיש המבקש, אסיר מורשע, שביקש לערער על החלטה לדחות את בקשתו לחופשה. המשיב טען כי המקרה היה ספציפי למבקש ולא עורר כל שאלה בעלת עניין כללי או ציבורי, והדגיש כי מתן חופשה אינו זכות אלא פריבילגיה המנוהלת על ידי רשויות הכלא. הרשויות שקלו את גופו של המקרה, לרבות דו"חות מודיעיניים שהצביעו על כוונות שליליות אפשריות של המבקש ואיומים על סגל הכלא, כמו גם על סירובו להשתתף בתוכניות שיקום ועבירות משמעת קודמות. בית המשפט שב והדגיש כי בדרך כלל הוא נמנע מלהתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי או הנהלת בית הסוהר, אלא אם כן המקרה מעורר סוגיות עקרוניות או בעלות עניין ציבורי משמעותי, שלא היה במקרה זה. היא הדגישה כי החלטות על חופשות אסירים נתונות לשיקול דעת וכי בית המשפט קמא התייחס כראוי לבקשה ודחה אותה ללא התערבות שיפוטית. בנוסף, המשיב הציע למבקש אפשרות להשתתף באירועים באמצעות ייעוץ חזותי אם יחפוץ בכך, אותו יש להעביר לרשויות הכלא מראש. כתוצאה מכך, בית המשפט לא מצא בסיס להפוך את ההחלטה ודחה את הערעור בהתאם לפסק הדין שניתן ביום 12.6.2022.