ת"ת 68664-05-23

תקציר

המבקש והמשיב חתמו על הסכם שכר טרחה לייצוג משפטי, בו נקבע שכר טרחה מראש בסך 23,400$ ו-300$ לשעת עבודה על ידי עורך הדין של המשיב. המשיב שלח למבקש שני חשבונות, האחד בגין כ-67 שעות עבודה והשני בגין חמש שעות נוספות, בסך כולל של כ-16,000 דולר, בנוסף להוצאות. המבקש התנגד למימוש התביעה, מה שהוביל לדיון במעמד הצדדים. המשיבה ויתרה על זכותה לחקור את המבקש על סמך ההתנגדות, ושני הצדדים הגישו סיכומים. המבקש התמהמה בהגשת תצהיר על מצבו הכלכלי, ובמקום זאת פנה לבית המשפט המחוזי. לאחר מכן, קבע בית המשפט כי על המבקש להציג תצהיר על מנת שייחשב כבעל רשות להתגונן. בית המשפט הדגיש כי בשלב זה נטל ההוכחה המוטל על המבקש מוגבל, והעובדות שיציג הן בחזקת אמת. התנגדותו של המבקש ובקשתו למתן רשות להתגונן היו עמומות וחסרות פירוט, והתמקדו בטיעונים כלליים ולא בעובדות ספציפיות. בית המשפט הגדיר את טענות המבקש כ"רגשות" ו"קביעות מעורפלות" חסרות ראיות וכימות. בנוסף, טענות המבקש בדבר טיב השירות המשפטי וכוונתו להגיש תביעה שכנגד בגין רשלנות היו חלשות וחסרות תימוכין. מאחר שהמבקש לא סיפק הסבר מניח את הדעת להגנתו, התנה בית המשפט את רשות ההתגוננות בהפקדת מלוא סכום החוב לקופת בית המשפט. למבקש ניתנה ארכה עד ליום 22.11.2023 לבצע את ההפקדה ולמסור הודעה, אחרת בקשת רשות ההגנה תידחה. כן הורה בית המשפט למבקש לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתוך 30 יום.