רע"א 6147/17

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים בניתוח המקרה 1. היקפו ואופיו של הערעור לפי סעיף 38 לחוק הבוררות - עיקרון משפטי: בית המשפט מחזק כי ערעורים על החלטות על פי חוק הבוררות הם בדרך כלל *ערעור ברשות (רשות)* ולא *בזכות*, תוך שימת דגש על הבקרות הפרוצדורליות במסגרת יישוב סכסוכי בוררות. - חידוש: הבהרה כי גם החלטות שלא נקבעו במפורש לערעור יכולות להיות פטורות מזכות הערעור אם הן קשורות קשר הדוק לדיני הבוררות, בהתאם לתקדימים כגון *Gross v. קידר* והרחבת היקף הערעורים המותרים כאשר מתעוררות שאלות משפטיות מהותיות או עיוותי צדק, תוך התייחסות למקרים כמו *מולדבסקי* ו*בכר*. 2. סמכות בית המשפט לעניין תוקפם של הסכמי בוררות - עיקרון משפטי: סמכותו של בית המשפט לקבוע את תוקפו של הסכם בוררות מעוגנת בהוראות חוק כמו סעיף 8 לחוק הבוררות וסעיף 76 לחוק בית המשפט, המאפשר לבתי המשפט להכריע בסוגיות נלוות הנחוצות למינוי בורר. - חדשנות: ההבהרה כי סמכות בית המשפט להעריך את תוקפו של הסכם בוררות היא מקיפה וניתנת להיזקקות גם בשלבים ראשוניים, ללא צורך בטענה הצהרתית ספציפית, תוך הפרכת מגבלות פרוצדורליות המוצעות על ידי פרשנויות מסוימות. 3. מנגנון מינוי בורר לאחר הצהרה לאחר תוקף - עיקרון משפטי: ברגע שבית משפט מאשר את תוקפו של הסכם בוררות, מינוי בורר צריך בדרך כלל לפעול לפי המנגנון המפורט באותו הסכם, תוך כיבוד האוטונומיה של הצדדים. - חדשנות: המקרה מדגיש את חשיבותם של הסכמים קודמים בין הצדדים בנוגע לשיטות המינוי, ומדגיש כי כאשר הצדדים קבעו נוהל (למשל, מינוי על ידי לשכת עורכי הדין), על בתי המשפט, כדרך ראשונית, להיכנע למנגנון זה, אלא אם כן הצדדים מציינים אחרת. 4. תפקיד בית המשפט במינוי בורר כאשר הצדדים אינם יכולים להסכים - עקרון משפטי: בהיעדר הסכמה הדדית, בתי המשפט מוסמכים למנות בוררים, במיוחד כאשר תניית הבוררות קובעת התערבות בית משפט, המהדהדת את העקרונות שנקבעו בדיני הבוררות בנוגע להקלות שיפוטיות. - חדשנות: ההכרה המפורשת בכך שהמשא ומתן וההבהרות הפרוצדורליות של הצדדים - כגון הודעות והצהרות שהוגשו - מהווים ראיה ממשית להסכמה הדדית למינוי בית המשפט, ובכך מחזקת את דוקטרינת האוטונומיה של המפלגה ואישור שיפוטי של בהירות פרוצדורלית. 5. שיקול דעתו של בית המשפט וניתוחו לשלילת רשות ערעור - עיקרון משפטי: שיקול דעתו של בית המשפט לדחות רשות ערעור תלוי בהיעדר סוגיות משפטיות מהותיות, עיוותי דין או עניינים בעלי חשיבות כללית מעבר למקרה הנדון. - חדשנות: המקרה מדגים גישה ניואנסית על ידי הערכת התנהלות הצדדים, הבהרות פרוצדורליות והסכמים קודמים כדי להצדיק את הדחייה, וקובע תקדים להתערבות ערעור מוגבלת בהחלטות הקשורות לבוררות. ככלל, ניתוח זה מדגיש את גישתו הניואנסית של בית המשפט למפגש בין דיני הבוררות, תוך שימת דגש על הכבוד השיפוטי להסכמים פרוצדורליים, היקף הביקורת על הערעור והסמכות הפרוצדורלית של בתי המשפט להכריע בסוגיות מהותיות כגון תוקף ההסכם – תוך ציון חידודים במשפט הישראלי ליישוב סכסוכים.