ת"א 30803-05-17

תקציר

מדובר בתביעת לשון הרע שהגישו התובעים נגד חבר המועצה חגי בן שושן, בדרישה לפיצוי בסך 1,200,000 ₪. המחלוקת נסובה סביב פרויקט בנייה גדול בקדימה-צורן, שם טענו התובעים כי התבטאויותיו הפומביות של בן שושן וראיונות ברדיו, שהצביעו על אפליה פסולה ושחיתות ציבורית הקשורה להליך אישור הפרויקט, מהווים לשון הרע. בן שושן הכחיש טענות אלה וטען כי מדובר בביקורת לגיטימית על תועלות כספיות הקשורות לשטחים ציבוריים ולשינויים התכנוניים בבנייה. בית המשפט בחן האם מדובר בתביעה אסטרטגית נגד שיתוף ציבור (SLAPP), שנועדה להשתיק ביקורת. בציינו סתירות בתביעות נזיקין ובהדגישו את היבט האינטרס הציבורי, סיווג בית המשפט את התביעה כ"תביעת השתק", וזיהה אותה כניצול לרעה של ההליך המשפטי. בית המשפט לא מצא כל ראיה התומכת בטענות לשון הרע הנטענות, וקבע כי דברי הנתבע היוו ביקורת סבירה וכי עומדת לו הגנת תום לב תקפה על פי חוקים שונים. לפיכך נדחתה התביעה, והתובעים חויבו בהוצאות המשפט של הנתבע בסך 120,000 ₪, המשקפים 10% מסכום התביעה, בשל מהותה כ"תביעת השתק".