עפ"ג 31562-11-21

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של בית המשפט להימנע מהרשעת נאשם או לבטל את הרשעתו, שהיא חריג לכלל ויש להפעילה רק במקרים חריגים. שני התנאים המצטברים לחריג זה הם כי ההרשעה תפגע קשות בשיקומו של הנאשם וכי העבירה מאפשרת ויתור על ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה או באינטרס הציבורי. נטל ההוכחה מוטל על הנתבע בשני התנאים. במקרה דנן, השופט מסכים עם מסקנתו של בית משפט קמא כי תנאים אלה אינם מתקיימים, שכן מדובר בעבירות חמורות שאינן מאפשרות את ביטול ההרשעה, במיוחד נוכח שיקולי האינטרס הציבורי וההרתעה. השופט מתייחס גם לגזר הדין וטוען כי הוא בגבולות שנקבעו בהסדר הטיעון, ולבית משפט קמא שיקול דעת בעניין זה. לפיכך, הערעור על הקלה בעונש או ביטול ההרשעה נדחה. ההחלטה היא פה אחד בין השופטים.