ת"א 8126/06

תקציר

הסכסוך נסוב סביב ארבע אחוזות חקלאיות לא מיושבות במושב נחושה. התובעים בע"א 8126/06 הם שלושה זוגות הטוענים לזכאות לעיזבון, ואילו התובעים בע"א 8129/06 הם בני זוג, התובעים אף הם את העיזבון הרביעי. הקרקעות המדוברות כפופות לחוזה בין מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית נחושה. בדרך כלל, חלוקת העיזבונות במושב נעשית לחברי האגודה, אם כי האגודה אינה ריבונית לקבל חברים חדשים ולהקצות להם עזבונות ללא הסכמת המינהל והסוכנות. האחרון יכול גם להקצות עיזבון למי שאינו חבר בחברה בנסיבות חריגות. האגודה הוקמה בשנות ה-80 והפכה לקהילה בשנת 1994. בתחילת שנות ה-2000 הוקצו 11 אחוזות פנויות למשפחות שנקלטו. שמונה מהם לא התקבלו כחברים למרות רצונם. התובעים בע"א 8126/06, שאינם מתגוררים במושב, הגישו בקשה לחברות ולחלוקת עיזבון בשנת 2004 אך זכו להתעלמות. תחת זאת, החליט ועד האגודה להקצות את ארבעת העזבונות הפנויים למשפחות חבריה ונתבעים 4-21. הוועדה פעלה גם לקליטת משפחות אלה כחברות. רובם בניהם של חברי ועד או רב המושב ואשתו. המינהל והסוכנות הצטרפו להמלצות האגודה. התובעים טענו כי ועד האגודה פעל בניגוד עניינים, הקצה את העיזבון לבני משפחותיהם ולמקורביהם, והפלה לרעה חברים אחרים ואת התובעים עצמם. בינתיים מונתה האגודה גם כונס נכסים לנכסיה. התובעים טענו גם ללחץ מופרז על המינהל מצד חבר כנסת שאחיו וגיסתו היו בין המשפחות המומלצות. המינהל והסוכנות הצהירו כי ישקלו מחדש את עמדתם אם בית המשפט יקבע כי האגודה פעלה שלא כדין. החברה, לעומת זאת, עמדה על כך שיש לכבד את המלצותיה. בית המשפט מצא צדק בטענות התובעים, והגיע למסקנה כי ועד האגודה אכן פעל בניגוד עניינים ובחוסר תום לב. חברי הוועדה הקצו את העיזבון לבני משפחותיהם ולמקורביהם והתעלמו מבקשת התובעים לחברות. יתר על כן, הוועד עקף את האסיפה הכללית והפר את תקנון האגודה. ניגוד העניינים נגע לחלוקת עיזבונות לילדיהם של חברי הוועדה והרב, ואחיו וגיסתו של חבר כנסת. הוועדה גם לא נענתה לבקשת התובעים להצטרף לארגון, במטרה להיטיב עם משפחות חבריה ולסכל את סיכויי התובעים. פעולות החברה הוכתמו אפוא בחוסר לגיטימיות ובשיקולים זרים. בע"א 8129/06 היו שני התובעים חברים באגודה משנת 1991 והתגוררו במושב. בשנת 1996 החליטה האגודה להקצות להם עיזבון, אך הדבר לא יצא אל הפועל. בשנת 1998 הם עזבו את המושב עקב תנאי מגורים ירודים ונאמר להם שיקבלו אחוזה חדשה עם סיום עבודות התשתית. אולם הבטחה זו לא קוימה, והעיזבון ניתן למשפחה אחרת. בהמשך החליטה האגודה לבטל את חברותם של התובעים, אך בהמשך ביטלה את ההחלטה. התובעים דרשו את העיזבון המובטח אך סורבו. האגודה הקצתה את העיזבון לבתו וחתנו של מזכיר הוועד. בית המשפט פסק לטובת התובעים גם בע"א 8129/06, וקבע כי ועד האגודה פעל שלא כדין ובחוסר תום לב. היא ביטלה את ההחלטות שהקצו את העיזבונות והורתה למינהל ולסוכנות לשקול מחדש את עמדותיהם ביחס לעיזבונות המדוברים. כמו כן נפסקו לתובעים סעדים כספיים, והנתבעים חויבו בתשלום אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין.