רע"א 78866-09-24

תקציר

בפסק הדין שניתן ביום 17.11.2024 דחתה השופטת רות רונן את בקשת רשות הערעור על החלטה קודמת בדבר הגשת ראיות משלימות בהליך משפטי. ערכאת הערעור החליטה כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה המחמירות הנדרשות לביטול החלטת ביניים שניתנה במהלך הליך המשפט, במיוחד בכל הנוגע להחלטות פרוצדורליות המצויות בדרך כלל בשיקול דעתה הרחב של הערכאה הנמוכה יותר. השופטת ציינה כי ערעורים מסוג זה נדונים בדרך כלל רק בנסיבות חריגות, כאשר קיים חשש שאי טיפול מיידי בסוגיה עלול לפגוע באופן מהותי בזכויות הצדדים או להוביל לנזק בלתי הפיך או להליכים שגויים. במקרה זה, המבקשים נמנעו מלספק תיאור ספציפי ומפורט של הראיות הנוספות שביקשו להגיש, ובמקום זאת הציגו טענות עמומות שלא אפשרו לבית המשפט להעריך את ההשפעה הפוטנציאלית של הראיות על פתרון הסכסוך. יתר על כן, הבקשה נעדרה נימוק משכנע להגשתה המאוחרת ולא הוכיחה באופן משכנע כל נזק פרוצדורלי או כלכלי לצד שכנגד, הבנק, אם הראיות היו מותרות. מאחר שהתוכן העובדתי ונחיצותן של הראיות המשלימות לא זכו להתייחסות מספקת, ובהינתן ששיקולים פרוצדורליים מהותיים כבר נבחנו על ידי בית משפט קמא, לא מצאה השופטת רונן הצדקה להתערבות בערעור. בנוסף, אושרה הבקשה להתיר לעד להעיד באמצעות שיחת וידאו, בתנאי שימולאו הנהלים הנכונים והאימות המשפטי בבקשות עתידיות. מאחר שלא התבקשה תגובת המשיב, קבע השופט כי לא יהיה צו להוצאות הנובעות מהחלטה זו.