ו"ע 13776-10-16

תקציר

הערעור מערער על החלטת המשיב לתקן שומת מס הקשורה להסכם חכירה לפיתוח מקרקעין. תקופת החכירה, שנקבעה במקור ל-24 שנים ו-11 חודשים, תוקנה ל-25 שנים, מה שגרם לחבות מס. המערערת טענה כי התיקון אינו עומד בדרישות החוק לגילוי עובדות חדשות וכי משך החכירה תוכנן באופן לגיטימי ואין לראות בו עסקה מלאכותית לצורך העלמת מס. הפאנל הסכים עם המערערת, וקבע כי תקופת החכירה הראשונית נקבעה באופן לגיטימי מטעמים מסחריים ולא לצורך תכנון מס בלבד. הראיות הראו כי המערער סבר כי די בתקופה זו וכי בקשת הארכה מאוחרת יותר נבעה מעיכובים בלתי צפויים. יתר על כן, רשות מקרקעי ישראל, בהיותה גוף ממשלתי, לא הייתה צפויה להקל על העלמות מס. משכך, התיקון לא היה מוצדק, והערעור התקבל, כאשר המשיב נושא בהוצאות המערערת. החלטה זו מחזקת את הזכות לתכנוני מס משפטיים ומבהירה כי בחינת חבות המס צריכה להתחשב בתקופת החכירה בנקודות קריטיות ולא במשך הזמן הכולל.