ת"פ 37845-03-16

תקציר

הנאשם הורשע במתן אמצעים לביצוע פשע, בניגוד לסעיף 498(א) לחוק העונשין. כתב האישום מתייחס למסירת מידע שאפשר ביצוע שוד במרכול בו הועסק הנאשם. בית המשפט התייחס לכוונת המחוקק העומדת מאחורי הסעיפים הרלוונטיים, ממנה עולה כי האחריות למעשים עצמם לא תוטל על "נותן האמצעים". הערכים החברתיים שנפגעו במקרה זה היו זכות האדם לשלמות הגוף והזכות להגן על רכוש. העונש המקסימלי על עבירה זו הוא שלוש שנות מאסר. בית המשפט בחן מקרים קודמים כדי לקבוע את מתחם הענישה ההולם לעבירה. הוא התייחס למדיניות הענישה במקרים דומים, והדגיש כי לא פעם רמת הענישה "מתכווצת" כאשר העבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע אינה כרוכה במעורבות ממשית בעבירה העיקרית. בית המשפט עמד על חלקו של הנאשם במקרה הנוכחי, תוך שימת דגש על הרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירה דומה, שכללה מסירת מידע לעבריינים על פרטי מעסיקה של אמו, מה שהוביל לשוד. בית המשפט הגיע למסקנה כי טווח הענישה ההולם הוא בין שמונה ל-24 חודשי מאסר. בשקלול נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, התחשב בית המשפט בעברו הפלילי של הנאשם, שכלל הרשעות בפריצה, החזקת רכוש גנוב ועבירות סמים. עם זאת, היא סברה גם כי הנאשם לא היה מעורב בפעילות פלילית במשך ארבע וחצי שנים והיה נתון במעצר בית במשך שמונה חודשים. בהתחשב במכלול הנסיבות, נגזרו על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪ או חודש מאסר במקום הקנס. גזר הדין כלל גם תנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירה לפי סעיף 498 לחוק העונשין בתוך שלוש שנים מיום שחרורו. הקנס היה אמור להיות משולם בשישה תשלומים חודשיים החל מפברואר 2017.