עת"מ 25573-03-12

תקציר

העותרים ביקשו לבטל מכרז לפרויקט מגורים, בטענה כי העמותות שזכו במכרז משווקות את היחידות באופן מפלה. בית המשפט לא מצא טעם בטענה זו. נקבע כי העותרים לא הוכיחו פגמים כלשהם בהליך המכרזי או בהכרזת הזוכים שיש בהם כדי להצדיק את התערבות בית המשפט. כמו כן, הודגש כי המכרז היה פתוח לכל, והעותרים לא הביאו כל ראיה לאפליה בפועל מצד העמותות. בית המשפט ציין כי העתירה היא תיאורטית ומבוססת על הנחות, וכי ככלל היא אינה דנה בשאלות היפותטיות. עוד הביע השופט את דעתו כי על מינהל מקרקעי ישראל לפקח על שיווק שוויוני של מקרקעין, גם כאשר מדובר בחברות פרטיות הזוכות במכרזים. עם זאת, הקביעה האם הקצאת קרקע לקבוצה בעלת מאפיינים תרבותיים או דתיים ייחודיים מהווה הפליה פסולה מחייבת ניתוח מורכב שלא היה מתאים למקרה זה. בסופו של דבר, העתירה נדחתה כעתירה תיאורטית שהוגשה באיחור משמעותי, ובית המשפט הדגיש כי חובתו של מינהל מקרקעי ישראל לפקח על פעילותן של העמותות נותרה בעינה.