תה"ס 25481-05-13

תקציר

התובעת, הגב' ח.א., הגישה תביעה לביטול הסכם הגירושין שנחתם בינה לבין הנתבע, מר ח.ב., ביום 1.3.2010, אשר אושר על ידי בית המשפט ביום 16.3.2010. התובעת טענה כי ההסכם נחתם תחת לחץ והשפעה בלתי הוגנת, וכי הנתבעת ביצעה הונאה בכך ששילמה פחות מהסכום המוסכם עבור רכישת דירתה. התובעת ביקשה מבית המשפט לבטל את ההסכם. הנתבע ביקש מבית המשפט לדחות את התביעה ולהורות לתובע לכסות את הוצאותיו המשפטיות, שהסתכמו בסך 485,803 ₪. השופטת בחנה ביסודיות את המסגרת הנורמטיבית לביטול הסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט, בשל פגמים בכריתתו או הפרתו על ידי הנתבע. על פי פסק הדין, הסכמים כאלה אינם חסינים לחלוטין מפני ביטול, אך נטל ההוכחה הנדרש לביטולם גבוה. לאחר מכן פנה השופט לבחון בפירוט כל אחת מטענות התובע. ראשית, השופט דן בטענת העושק. השופטת הדגישה כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענתה למצבה הנפשי הקשה בעת חתימת ההסכם, וכי גרסתה לאירועים סותרת עדויות וראיות. עוד ציינה השופטת כי התובעת יוצגה על ידי עורך דין, מה ששלל את טענתה ל"חוסר ניסיון". כמו כן, השופטת קבעה כי תנאי ההסכם אינם בלתי סבירים, וכי התובע לא נוצל על ידי הנתבעת. לפיכך, טענת העושק נדחתה. שנית, השופטת התייחסה לטענת הכפייה וקבעה כי לא הוכח איום או שימוש בכוח כלפי התובע. השופטת הדגישה כי חתימת התובעת על ההסכם הייתה מרצונה החופשי ולאחר קבלת ייעוץ משפטי. לפיכך, גם טענת הכפייה נדחתה. שלישית, השופטת שקלה את טענת התובעת כי לא קיבלה את הודעת הביטול בתוך זמן סביר. השופטת הדגישה כי התביעה הוגשה למעלה משלוש שנים לאחר אישור ההסכם, וכי התובעת לא סיפקה כל הסבר סביר לשיהוי. לפיכך קבעה השופטת כי התביעה נדחית גם בעילות אלה. רביעית, השופטת בחנה את טענת המרמה של התובעת בנוגע לרכישת הפנטהאוז שלה. השופט ניתח ביסודיות את הראיות והעדויות והגיע למסקנה כי טענות התובע משוללות כל יסוד. השופטת קבעה כי התובע היה מודע לסכום ששולם בפועל עבור הדירה ואף נהנה מהסכום הנמוך יותר שדווח כדי להימנע מתשלום מס רכישה גבוה יותר. השופטת דחתה גם את טענת התובעת כי יש לבטל את ההסכם בשל אי חוקיות בהסכם המכר, שכן התובעת לא עתרה לביטול הסכם המכר, ואף הייתה שותפה מלאה לאי החוקיות הנטענת. לבסוף פנתה השופטת לסוגיית הוצאות המשפט. השופטת פסקה לנתבע הוצאות משפט בסך 100,000 ₪, סכום סביר ומידתי בהתחשב בהיקף ההליך, בסעד המבוקש ובהתנהלות התובע. לסיכום, החליטה השופטת לדחות את תביעת התובע במלואה והורתה לתובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 100,000 ₪ בתוך 30 יום.