בש"פ 5926/94

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה להארכת מעצרו של נאשם מעבר לשנה אחת, כמפורט בסעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי. עניינה של הבקשה באדם, מעתה ואילך המשיב, העומד לדין בגין עבירות סחר בסמים. המדינה מבקשת הארכת מעצר בשישה שבועות, אך הסנגור טוען כי הטיפול הלא יעיל של הרשויות בתיק לא צריך להיות הנטל על המשיב. השיהוי בהליך המשפט, במסגרתו התקיימו שלוש ישיבות בלבד בתוך שנה, מעורר חשש בדבר נאותות מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. עם זאת, מוצגים שיקולים משמעותיים אחרים. עברו המכביד של המשיב, לרבות עונשי מאסר מרובים בגין עבירות חמורות, מצביע על סיכון לפגיעה חוזרת אם ישוחרר. בנוסף, בית המשפט סבור כי המשפט קרוב לסיומו, ומבדיל מקרה זה ממקרים אחרים שבהם נדחו הארכות מעצר. פסק הדין מתייחס גם לתפקידם של הסנגורים בעיכובים במשפט, ומציין כי אי זמינותם תורמת לדחיית הדיונים. במקרה זה גרמו הסנגורים לדחייה של ארבעה חודשים, שבית המשפט מוצא בעייתית. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי המשיב ובא כוחו לא ביקשו באופן אקטיבי להקדים את מועד המשפט. בהתחשב בכל הגורמים, ובפרט בסיומו הקרוב של המשפט ובעברו הפלילי של המשיב, נעתר בית המשפט לבקשת המדינה להארכת מעצר עד ליום 16.12.94, או עד למתן פסק הדין בתיק קשור, לפי המוקדם.