עפ"ג 37749-10-22

תקציר

בהחלטה בעניינו של המערער נדחה הערעור מאחר שבית המשפט קבע כי העונש המקורי היה הוגן ומוצדק, ואינו מצדיק התערבות של ערכאת הערעור. טענת בא כוח המערער להשוות את עונשו לעונשו של מהראן נחשבה בלתי רלוונטית ובלתי ראויה, שכן המערער הואשם בהחזקת סמים ובניסיון להעלים ראיות באמצעות מהראן. הטענה כי היה על בית משפט קמא לפעול על פי המלצות הממונה על עבודות ציבוריות נדחתה, שכן בית המשפט הודיע למערער כי הפנייה לממונה אינה מחייבת ואינה מעידה על עבודות שירות כתוצאה הסופית. בסיס הדו"ח, לפיו הסמים שברשות המערער נועדו לשימוש עצמי, הופרך, וצוין כי המערער הודה בהחזקת כמות גדולה יותר המיועדת להפצה. לפיכך, המלצות הדו"ח נמצאו מתאימות למי שנמצא במצב שונה מהותית מזה של המערער. בנוסף, בית המשפט הקל בכך שלא הטיל עונש שיקומי או טיפול חובה והפחית עוד יותר את העונש מתחת למה שנקבע בתחילה. למרות שהודה בעבירות חמורות הקשורות לסמים ושימש כנהג רכב כבד, קיבל המערער פסילת רישיון על תנאי בלבד. בסופו של דבר, גזר דינו של בית משפט קמא שקל את כל הגורמים הרלוונטיים בהגינות, והדיווח החיובי אך השגוי חסך מהמערער עונש חמור יותר. לפיכך, נדחה הערעור, והמערער הונחה להתחיל לרצות את עונשו ביום 2.4.2023 בכלא דקל שבמתחם כלא באר שבע. בית המשפט המליץ על סינון מוקדם למערערת, וסיים את ההחלטה ביום 1.3.2023, בנוכחות כל הצדדים.