ס"ע 1201-02-11

תקציר

התובעת, עובדת במכללה, תבעה את הנתבעים – המכללה ובעליה – לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, שכר, פדיון חופשות, פיצויים בגין היעדר שימוע, לשון הרע ועוגמת נפש לאחר שפוטרה לכאורה. הנתבעים תבעו פיצויים, אשר נדחו על ידי בית המשפט. השופט פסק לטובת התובעת וקבע כי היא אכן פוטרה מעבודתה. הראיות הראו כי המכללה הייתה במצוקה כלכלית, וגרסת התובעת לאירועים שהובילו לפיטוריה, הייתה אמינה יותר מזו של הנתבעים. משכך, פסק לה בית המשפט פיצויי פיטורים, הצמודים למדד המחירים לצרכן ממועד הפיטורים ועד למועד התשלום. התובעת הייתה זכאית גם לדמי הודעה מוקדמת, עליהם לא חלקו הנתבעים, יחד עם יתרת השכר בגין חודש עבודתה האחרון, בסך 758 ₪. סכום זה יצבור הפרשי הצמדה וריבית ממועד כתב ההגנה המתוקן ועד למועד התשלום. תביעתה של התובעת להשבת סכום שנגבה שלא כדין נדחתה, שכן היא הסכימה לניכויים. עוד קבעה השופטת כי התובעת זכאית לתשלום פדיון בגין ימי חופשה שלא נוצלו, בסך כולל של 1,272 שקל. בנוסף, התובעת קיבלה פיצוי בגין היעדר שימוע לפני פיטורים ובגין לשון הרע ועוגמת נפש שנגרמו עקב התנהלות המעסיק, בסך 53,818 ₪, שישולמו על ידי הנתבעים ביחד ולחוד. סכום זה יוצמד למדד המחירים לצרכן מיום פסק הדין. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 8,500 ₪. התביעה שכנגד נדחתה מחוסר ראיות. פסק הדין אמור היה להיות מוגש לנתבעים בתוך 30 יום, ללא פירוט הפרשי הריבית וההצמדה.