רע"א 1681/10

תקציר

פסק הדין כרוך בדחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, תוך קביעה כי על המבקשים לפנות דירה בקריית מוצקין, שהייתה במקור בבעלותו של ירמיהו עיני ולאחר מכן ניתנה במתנה לבתו, המשיב. הסכסוך נסוב בעיקר סביב תביעות רכוש סותרות לאחר סיום בניית הדירה בשנת 1988. המבקשים טענו כי קיבלו את הדירה במתנה מירמיהו ויחזקאל עיני, אביו של אחד המבקשים. תחילה קבע בית משפט השלום כי אכן ניתנה מתנה, על סמך רישומי העירייה, ודחה את תביעת הפינוי. עם זאת, בערעור הפך בית המשפט המחוזי החלטה זו, תוך שהוא מדגיש את היעדרו של מסמך כתוב לביסוס המתנה, לפי חוק המתנה, וציין את הדרישות לפי חוק המקרקעין לעניין רישום עסקאות. בית המשפט המחוזי לא מצא ראיות חזקות לחוסר תום לב מצד ירמיהו או המשיב כדי להצדיק את ביטול הדרישה הפורמלית בכתב. המבקשים ביקשו לערער על כך באמצעות בקשת רשות ערעור, בטענה כי הן המשיב והן ירמיהו פעלו בחוסר תום לב וטענו לתחולת פסק דין קלמר בעניינם. עם זאת, בית המשפט העליון לא מצא שאלה משפטית מהותית המצדיקה ערעור נוסף והדגיש את הצורך המשפטי בתיעוד בכתב למתנות רכוש. בנוסף, ציין בית המשפט מגבלות פרוצדורליות לערעורים חוזרים ונשנים, והגיע למסקנה כי הרישום על שם המשיב נותר בעינו, ובכך מחייב את פינוי המבקשים למרות מגוריהם הממושכים. בית המשפט הביע צער על כך שלא הושג הסדר הדדי כדי למנוע עקירה לאחר שנים כה רבות, אך לא הצליח להיעתר לערעור.