ס"ע 27481-04-10

תקציר

התובע, עובד עירייה, הושעה בדחיפות בעקבות תקרית עם עמית לעבודה ובעקבות זאת נאלץ לצאת לפנסיה מוקדמת. התובע טען כי העירייה לא פעלה בהתאם להליכים משמעתיים נאותים וביקשה השבה כספית, פיצוי כספי וסעד כספי אחר. בית המשפט קבע כי העירייה שגתה בכך שלא נתנה לתובע הזדמנות להישמע בפני ההשעיה והורה לה לשלם פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ₪. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה להחזרה, שכן התובעת לא ערערה על החלטת הפרישה במועד. החלטת הפרישה המוקדמת עצמה נמצאה סבירה ובסמכותו של ראש העיר. באשר לדירוג שכרה של התובעת, קבע בית המשפט כי היה על העירייה לשבץ אותה לדרגת קצינת רפואה ראשית בשל תוארה האקדמי, והורה לעירייה לשלם 84,000 ₪ כשכר בגין שבע השנים שקדמו לתביעה. עוד קבע בית המשפט כי התובעת לא הייתה זכאית לתשלומים נוספים עבור ימי חופשה או "מענק התמדה" משום שלא עמדה בתנאים. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והעירייה נדרשה לחשב את תגמולי התובע על פי הדירוג החדש. פסק הדין העניק לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.