LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"פ 22067-03-20

פסק-דין מחוזי מרכז

📋
מספר הליך22067-03-20
📂
סוג הליךע"פ
📅
תאריך30 במאי 2021
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזמרכז
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' חיים אריה שטיינברגר
👨‍⚖️
שופטיםדבורה עטר, העמית אברהם טל, זהבה בוסתן

תקציר

מדובר בשני ערעורים אזרחיים הנובעים מתיק פלילי שבו הואשם המערער, אסיר, בהחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית ובהעברתו מהמשיב, עורך דינו, במהלך פגישה ביניהם בכלא. המשיב הואשם בכך שסיפק למערער סם מסוכן. בית משפט קמא זיכה את המערער מאשמת קבלת הסם מהמשיב, אך הרשיע אותו בהחזקתו לצריכה עצמית. היא גם זיכתה את המשיב מאשמת האספקה. הערעורים מתייחסים לפסק הדין של זיכוי לטובת המשיב ולעונש שהוטל על המערער. ערכאת הערעור מתייחסת תחילה לעתירה לחשיפת ראיות חסויות הקשורות לתיק. היא מסכימה עם החלטת בית משפט קמא לדחות את העתירה, ומציינת כי הראיות אינן חיוניות להגנה וכי לחשיפתן עלולות להיות השלכות שליליות. לאחר מכן, בית המשפט דן בקבילותו של סרטון שהיה מרכזי בתיק התביעה. היא מסכימה עם החלטת בית משפט קמא לקבל את הסרטון כראיה, וקובעת כי אי סדרים כלשהם בהשגתו אינם משפיעים על קבילותו. לאחר מכן פונה ערכאת הערעור לגופם של ערעורים. היא מדגישה כי היא אינה נוהגת להתערב בממצאים העובדתיים ובקביעות המהימנות של בית המשפט קמא. אשר לערעורו של המשיב, בית המשפט מסכים עם ממצאיו של בית משפט קמא אך מגיע למסקנה שונה. נמצא כי הראיות הנסיבתיות, ובראשן סרטון הפגישה בין המערער למשיב, מוכיחות כי המשיב העביר את הסם למערער. בית המשפט בוחן את מחדלי החקירה עליהם הצביע בית משפט קמא ומגיע למסקנה כי בניגוד לבית משפט קמא, כשלים אלה אינם מעוררים ספק סביר בדבר אשמתו של המשיב. נמצא כי די בראיות, לרבות הסרטון, כדי להרשיע את המשיב באספקת סם מסוכן למערער. אשר לערעורו של המערער, בית המשפט מתייחס תחילה לטענותיו כנגד ממצאי המהימנות והקביעות העובדתיות של בית משפט קמא. היא מסרבת להתערב בממצאים אלה, שכן היא אינה רואה בהם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. עם זאת, בית המשפט עובר לבחון את ההיקש ההגיוני העולה מהתשתית העובדתית המבוססת ואינו מוצא עילה להתערב במסקנתו של בית משפט קמא כי המערער החזיק בסם לצריכה עצמית. לאחר מכן דן בית המשפט בהתנהלות רשויות החקירה ובמחדלי החקירה. היא מסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא בדבר פגמים שנפלו בחקירה, אך שונה בהערכתו את השפעתם על התיק. בית המשפט מגיע למסקנה כי מחדלי החקירה והתנהלות הרשויות, על אף היותם מדאיגים, אינם מעוררים ספק סביר או מצדיקים את ביטול כתב האישום בעילה של הגנת צדק. היא מציינת כי הראיות נגד המערער והמשיב מוצקות ובלתי תלויות בכשלים אלה. לבסוף, בית המשפט מתייחס לערעורו של המערער על עונשו. הוא מדגיש כי ערכאות ערעור נמנעות בדרך כלל מלהתערב בהחלטות גזר הדין. במקרה דנן, מוצא בית המשפט כי עונש שמונה החודשים שהוטל על המערער, גם אם אינו מקל, אינו מצדיק התערבות. עם זאת, היא מחליטה כי חלק מעונש זה ירוץ במקביל לכל עונש מאסר אחר שהוא מרצה, בשל מחדלי חקירה וליקויים בהתנהלות הרשויות. בסופו של דבר, ערעורה של המאשימה מתקבל, והמשיב מורשע באספקת סם מסוכן. ערעורו של המערער מתקבל בחלקו, ועונשו מותאם בהתאם.

חקיקה מקושרת

חוק האזנת סתרחוק העונשיןפקודת הסמים המסוכנים

ע"פ 22067-03-20 מדינת ישראל נ' חיים אריה שטיינברגר, מחוזי (30.5.2021)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית