ת"פ 17755-12-19

תקציר

הנאשם הואשם בהחזקת כמות קטנה של קנאביס, כ-2 גרם, לשימוש עצמי. גרסאות השוטרים לאירועים שהובילו לגילוי הסמים היו שונות, כאשר האחד טען כי הנאשם נראה עצבני ודחק בחברו ללכת מהר יותר כשראה את השוטרים, ואילו השני לא תמך בטענה זו. לנאשם לא נמסר על זכותו לסרב לחיפוש, והחיפוש עצמו נמצא בלתי חוקי בשל היעדר חשד סביר כנדרש בחוק. מכיוון שהסמים וההודאה שבאה בעקבותיהם היו תוצר של חיפוש בלתי חוקי, הם נחשבו בלתי קבילים כראיות. השופט הגיע למסקנה כי אין אינדיקציה לכוונת זדון מצד המשטרה, אך פערי הכוחות בין השוטרים לנאשמים, יחד עם החיפוש הבלתי חוקי ואי עמידה בדרישות הפרוצדורליות, פגעו בזכותו של הנאשם להליך הוגן. כתוצאה מכך, הראיות נשללו, והנאשם זוכה מאשמת החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית. פסק הדין הדגיש את הצורך בזהירות וזהירות רבה בעת ביצוע חיפושים לשם הגנה על זכויות הפרט, וחומרת הפגיעה נשקלה לצד הסיווג מחדש לאחרונה של עבירות מסוג זה כעבירות מנהליות.