ת"א 19701-11-10

תקציר

התובע, עורך דין במקצועו בתחום הנדל"ן, תבע מספר נתבעים, בהם חבריו הוותיקים ובני משפחתו, בגין שכר טרחת עורך דין בגין מספר נכסים. התביעה העיקרית הייתה בגין דמי טיפול שהתובע טען שהיה מקבל אילו היה עורך הדין לרישום הדירות שנבנו על הנכסים. עם זאת, השופט מצא כי התובע לא הביא ראיות להסכמים כלשהם בכתב או בעל פה המזכה אותו בשכר טרחה זה, ולכן דחה את התביעה העיקרית. השופט בחן כל אחד מהנכסים המוזכרים בתביעה. לגבי נכס בשם נווה עוז, נדחתה תביעת התובעת לפיצויי קיום, שכן לא הייתה כל ראיה להסכם כלשהו למתן שירותים משפטיים על ידי התובעת בקשר לבנייה ומכירה של דירות בנכס. השופטת גם דחתה את התביעה לשכר ראוי מאחר שהתובע לא הביא כל ראיה לכימות שכר טרחה זה. עם זאת, השופטת קיבלה את התביעה לחלק מדמי הייזום המגיעים לתובע על פי הסכם בכתב. הסכום המגיע לתובע, לאחר חישובים, נקבע כ-521,000 ₪ בתוספת מע"מ, וישולם על ידי הנתבעים הרלוונטיים בתוך 90 יום. לגבי נכס בשם שעריה דחתה השופטת את התביעה במלואה מאחר שלא הייתה כל ראיה להסכם כלשהו לייצוג התובעת בענייני בנייה ומכירה. כך גם לגבי שני נכסים נוספים, קריית אריה ורמת זיו, שגם בהם נדחו טענות התובעת מאחר שלא היו ראיות להסכמים או להפרתם. לבסוף, השופט דחה את תביעת התובע לנזק לא ממוני, והורה לתובע לשלם לכל קבוצת נתבעים הוצאות משפט חלקיות בסך 25,000 ₪. הסכומים שנפסקו לתובע ישולמו בתוך 90 יום מיום מתן פסק הדין, שניתן שלא בנוכחות הצדדים.