ת"פ 111/98

תקציר

הכרעת הדין דנה ברשת סבוכה של מעשי מרמה שביצעו הנתבעים לאורך מספר שנים, אשר גרמו לפגיעה משמעותית בגורמים שונים לרבות מבטחי משנה, משקיעים ומוניטין שוק הביטוח הישראלי. האשם העיקרי היה הנאשם מס' 1, משה פרג, שהגה ותכנן את המבצע כולו. הוא ניפח באופן מלאכותי את תיק ביטוח החיים של לה נסיונל (הנתבעת מס' 3) על ידי יצירת רישומים כוזבים במסמכי החברה. לאחר מכן הוא מכר חלק מהעסקים הכוזבים הללו למבטחי משנה זרים, והציג אותם כמיזמים אמיתיים ורווחיים. הונאה זו גם אפשרה ללה נסיונל לפרסם מצגי שווא בתשקיפים כדי לעודד משקיעים לרכוש את ניירות הערך של החברה. הרישומים הכוזבים במסמכי לה נסיונל התאפשרו הודות לשיתוף פעולה של הנתבע מס' 2, מיכה רוזנבלט, ששימש כמשנה למנכ"ל החברה וכמנהל חטיבת ביטוח החיים שלה. רוזנבלט יכול היה למנוע את הרישומים המזויפים, אך בחר שלא לעשות זאת, ובמקום זאת איפשר את פעילותו של פרג. פשעים אלה היו חריגים בהיקפם ובתחכומם, והובילו ל-54 אישומים נפרדים. הנאשמים הורשעו בשורה של סעיפים, בהם רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה בקשר לניירות ערך. השופט הכיר במספר גורמים מקלים, ובהם הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, תחכום המבצעים והיעדר רווח כספי אישי מצד הנאשם מס' 2. עם זאת, גורמים אלה גברו על חומרת העבירות ומשכן. כתוצאה מכך נגזרו על משה פרג 8 שנות מאסר וקנס של מיליון שקל, מיכה רוזנבלט נידון ל-24 חודשי מאסר ולה נסיונל קנס של 2.3 מיליון שקל. גזרי הדין עוכבו עד דצמבר 2006 כדי לאפשר לנאשמים לסדר את ענייניהם. השופט גם הורה לשירות בתי הסוהר לדאוג לכך שהנאשמים יקבלו טיפול רפואי הולם.