עמ"ה 1207/00

תקציר

החברה המערערת, העוסקת ביבוא ושיווק צבעים, כימיקלים ודטרגנטים מזה למעלה מחמישים שנה, הוציאה בשנת 1997 הוצאות פרסום בגין קידום שתי סדרות חדשות של מוצרים בשם "הידרו" ו"שמח". רשות המסים אישרה באופן חלקי בלבד את ניכוי המס בגין הוצאות אלה, בטענה כי יש לחלק את מלוא הסכום על פני תקופה של שלוש שנים בין השנים 1997 ל-1999, שכן הפרסום יצר נכס - מודעות הלקוח - שהיטיב עם החברה מעבר לשנת ההוצאה. החברה ערערה על החלטה זו, וטענה כי יש לחייב את כל ההוצאה במס בשנת 1997 שכן היא הוצאה במהלך העסקים הרגיל ולא יצרה נכס ארוך טווח. בית המשפט הסכים עם החברה, וקבע כי בעוד שהוצאות פרסום יכולות לכלול אלמנט השקעה, הנחת רשות המסים כי השפעת הפרסום משנת 1997 התפרשה על פני שלוש שנים הייתה שרירותית וחסרת תימוכין. בית המשפט הדגיש את האתגרים במדידת ההשפעה של הוצאות פרסום וציין כי עקרונות חשבונאות פיננסית, כמו גם תקדימים משפטיים בארץ ובעולם, מתייחסים להוצאות אלה כניכויים שוטפים. מאחר שרשות המסים לא הצליחה להביא ראיות לכך שהפרסום יצר נכס בר קיימא, פסק בית המשפט לטובת החברה והתיר ניכוי מלא של 827,580 שקל בשנת 1997. המשיב חויב לשלם הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.