עת"מ 12603-10-11

תקציר

החלטת בית המשפט היא כי טענות העותרים בדבר בנייה לא אחידה של שכונה והתנהלות הוועדה המקומית אינן תקפות. ועדת הערר נחשבת למוסד תכנוני ובסמכותה לקבל החלטות תכנוניות, אשר בדרך כלל מכובדות על ידי בית המשפט וההתערבות נעשית רק במקרים חריגים. השופט קבע כי החלטת ועדת הערר הייתה סבירה ומקצועית, ואיזנה בין ההתנגשות בין דרישות הבנייה האחידות לבין מיצוי זכויות הבנייה. לא נמצאו ראיות לפגמים כלשהם בהליך קבלת ההחלטות של ועדת הערר, כגון חוסר תום לב או חוסר סבירות קיצוני. הוועדה בחנה את כל המסמכים והטיעונים הרלוונטיים שהוצגו על ידי שני הצדדים לפני שקיבלה את החלטתה. טענות העותרים כי ההחלטה הייתה בלתי סבירה וכי ועדת הערר יכלה להגיע לפסק דין אחר נדחו, שכן בית המשפט מצא כי ההליך בו נקטה הוועדה היה תקין. גם קביעתה של ועדת הערר לגבי גובה הבניין נמצאה סבירה, בהתחשב הן בזכויות הקניין והן בתוכניות בניין העיר. זאת ועוד, טענת העותרים בדבר גובהו של בניין סמוך נדחתה מאחר שבית המשפט מצא כי בקשות העותרים נקבו בגובה של 7.5 מטרים ולא עלה בידם להביא ראיות לכך. לפיכך, העתירה נדחית, והעותרים אחראים להוצאות המשפט ולשכר טרחת עורכי הדין של כל אחד מהמשיבים.