ע"פ 648/87

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לתיק מורכב של עבירות סמים, ובפרט ייבוא כמות גדולה של הרואין לישראל על ידי רשת מבריחים. עד המפתח, פאוזי חסונה, ראש רשת הברחת הסמים, מסר במשטרה עדות מפורטת בה הפליל את עצמו וחברים נוספים ברשת, לרבות המערער. עם זאת, פאוזי סירב להעיד נגד המערער במהלך משפטו של האחרון, מה שהוביל למחלוקת על קבילות הודעותיו הקודמות. השאלה העיקרית הייתה האם סירובו של פאוזי נבע מ"אמצעי פסול" כהגדרתו בסעיף 10א(ב) לפקודת הראיות, אשר יהפוך את דבריו הקודמים לקבילים כראיה. בית המשפט העליון קבע כי הקביעות העובדתיות שניתנו במשפטים קשורים אחרים אינן יכולות לשמש בסיס לממצאים במשפטו של המערער, גם אם מדובר בעבירות דומות במסגרת אותה משימה פלילית. עוד הובהר כי אין צורך להוכיח כי האמצעי הפסול נעשה בהשראת הנאשם או קשור באופן ספציפי למשפט הנדון. במקום זאת, בית המשפט רק היה צריך להשתכנע שנראה שמישהו, הקשור לנאשם או לא, השתמש באמצעים פסולים כדי להשפיע על העד. הראיות שהוצגו, לרבות איומים והתקפות על פאוזי ומשפחתו, נמצאו מספיקות כדי להצדיק את המסקנה כי אכן נעשה שימוש באמצעים פסולים, ובכך להפוך את דבריו של פאוזי לקבילים. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בחומרת העונש שהוטל על המערער, שמילא תפקיד משמעותי ברשת הברחת הסמים. כתוצאה מכך, הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין נדחה, והחלטת בית המשפט המחוזי התקבלה.