ע"פ 2388/97
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון קבע כי רישיון העסק של המערערת הוא רישיון קבוע ולא זמני. לפיכך, תוקפו לא פג והוא נשאר בתוקף עד לביטולו על ידי העירייה לאחר הליך משפטי הוגן. התנאי ברישיון לעניין היתר השימוש החורג אינו תנאי מפקיר אלא תנאי רגיל, שהפרתו מחייבת הליכים לביטול הרישיון. הוועדה המקומית לתכנון ובניה הייתה צריכה לתת למערער זכות לטעון בטרם תחליט שלא להאריך את ההיתר לשימוש חורג, אולם החלטת רשות הרישוי בטלה גם אם החלטת הוועדה תקפה, ומשמעות הדבר היא שיש לזכות את המערער. דעת מיעוט קובעת כי התנאי ברישיון הוא הפקעה ולא ביטול, ולכן פג תוקף הרישיון. עם זאת, ראוי שתינתן למערער הזדמנות לתקן בדיעבד את טעותו באמצעות הגשת בקשה להארכת היתר השימוש החורג. הדיון בערעור מושעה לעניין זה למשך שישה חודשים. אם תינתן למערער רשות זו, סביר להניח שהאישומים נגדו יבוטלו.
חקיקה מקושרת
ע"פ 2388/97 מאיר כהן נ' מדינת ישראל, עליון (26.3.1998)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.