ת"א 41702-12-21

תקציר

השופט קבע כי יש לקבל את טענת התובע ברובה. השופטת הדגישה כי הוכח כי המעלית בבניין המגורים של התובעת לא פעלה עד סמוך למועד הגשת התביעה, למרות שהנתבעת הסכימה להתקין ולהפעיל אותה עד למועד מסוים. מאחר שהפעלת המעלית הייתה תקדים תנאי, קבע השופט כי הנתבעת לא עמדה בהסכם. עוד קבעה השופטת כי הנתבעת לא השלימה עבודות אחרות כמפורט בהסכם, לרבות תיקונים בדירת התובעת ובשטחים הציבוריים של הבניין. השופט הורה לנתבע לשלם לתובע את הפיצוי המוסכם בסך 110 ₪ ליום, בסך 160,600 ₪, וכן שכר טרחת עורך דין והוצאות. השופטת דחתה את תביעת התובע לפיצויים בגין עוגמת נפש, שכן לא ניתן לפסוק פיצויים כאלה לצד פיצוי מוסכם. עוד ציינה השופטת כי הנאשם לא הציג ראיות ועדים רלוונטיים, דבר המהווה סירוב להביא ראיות. בסיכומו של דבר, קבעה השופטת כי על הנתבעת לעמוד בתנאים שנקבעו בהסכם ולשלם לתובע את הפיצוי המוסכם, בצירוף העלויות וההוצאות הנלוות.