רבני 279352/01

תקציר

התיק סובב סביב בעל דין שרוצה להיות מיוצג על ידי עורך דין שיש לו מערכת יחסים פסולה עם השופט שמונה לדון בתיק. עורך הדין, עו"ד פנדריך, מגלה עוינות קשה כלפי השופט, הרב אברהם אטלס, והשמיץ אותו בפומבי. בית הדין הרבני האזורי דחה את בקשתו של עו"ד פנדריך לייצג את בעל הדין, והביא אותו להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול. הערעור מתבסס על הטענה כי על השופט לפסול את עצמו, במקום לפסול את עורך הדין. פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול, שנכתב על ידי השופט שלמה דיכובסקי, בוחן את הנושא ביסודיות מבחינה משפטית והלכתית. מסקנתה היא כי זכותו של עורך הדין לייצוג אינה מוחלטת וניתן להגבילה לשם שמירה על טוהר המידות של מערכת המשפט ולמניעת פגיעה ביעילות הפרוצדורלית. בית המשפט מפרש את החוקים הרלוונטיים כך שאם בעל דין יודע מראש את זהות השופט שידון בעניינו, על עורך הדין לקבל אישור לייצגו. אחרת, עורך הדין מסתכן בהפרת החוק. פסק הדין דן גם באיזון בין חופש העיסוק של עורך הדין, חופש התקשורת של בעלי הדין והאינטרס הציבורי במערכת משפט יעילה. במקרה הספציפי, בית המשפט מצדד בהחלטת בית המשפט המחוזי, שכן עו"ד פנדריך לא הגיש בקשה לקבלת רשות וייצוגו יפגע ביעילות הפרוצדורלית. עם זאת, בשל הנסיבות החריגות של המקרה, מציעים השופטים להעביר את התיק לדיון בהרכב אחר. השופט דיכובסקי מדגיש את חומרת התנהלותו של עו"ד פנדריך ומעביר את פסק הדין ליועץ המשפטי לממשלה וללשכת עורכי הדין לצורך הליכים פליליים ומשמעתיים אפשריים. השופט אברהם שרמן מסכים עם מסקנת פסק הדין, אך מבהיר כי הוא מצטרף רק לתוצאה העקרונית ולא לשורת הפסיקה המקיפה. גם השופט חגי איזירר מסכים עם עמדתו של השופט שרמן.