ת"א 38916-05-23

תקציר

בטח, להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, בהתבסס על הנתונים שסיפקת: **ניתוח משפטי של החלטה בת"א 38916-05-23 פלוני נ' ווישור חברה לביטוח בע"מ ואח'** **מבוא:** החלטה זו של בית המשפט השלום בקריות (כבוד השופט צבי כוחן) עוסקת בבקשת התובע למינוי מומחה נוסף או אחר בתחום רפואת אף אוזן גרון (א.א.ג.) תחת המומחה שמונה מטעם בית המשפט. הבקשה הוגשה לאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו ונחקר עליה על ידי באי כוח הצדדים. **השתלשלות העניינים הרלוונטית:** התובע, אשר טוען כי נפגע בשתי תאונות דרכים, הגיש תביעה וביקש מינוי מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה והא.א.ג. בית המשפט נעתר לבקשה ומינה מומחה בתחום הא.א.ג. לאחר התלבטויות לגבי זהות המומחה, מונה פרופ' אבישי גולץ. המומחה נדרש לבחון את מצבו הרפואי של התובע, את הקשר הסיבתי לנזק, ואת היקף הנכות (זמנית וצמיתה). המומחה קבע בחוות דעתו, כי לתובע לא נגרמה פגיעה באוזניים המזכה בנכות. התובע ביקש לחקור את המומחה על חוות דעתו, ולאחר מכן הגיש את הבקשה הנדונה. **טענות התובע:** לטענת התובע, המומחה קבע את הנכות בניגוד לפסיקה ולתקנות המוסד לביטוח לאומי (מל"ל), ונסמך על תזה שגויה. נטען כי המומחה שגה הן מבחינה מקצועית, בקובעו שליקוי שמיעה הוא הגורם לטינטון, והן מבחינה משפטית, בפרשנותו את סעיף 84א' לחוק המל"ל. כמו כן, נטען כי המומחה שגה בפיענוח בדיקת שמיעה של התובע, מה שהוביל לבסיס שגוי לחוות דעתו. התובע טען כי המומחה התבצר בעמדתו, התעלם מחומר רפואי סותר, והודה שאינו מכיר חוזר מל"ל רלוונטי. לבסוף, טען התובע כי יש להבדיל בין טינטון שמקורו בחשיפה ממושכת לרעש לבין טינטון שמקורו באירוע פתאומי, וכי יש לבחון את המקרה בהתאם לסעיפים רלוונטיים אחרים בתקנות המל"ל. לאור האמור, ביקש התובע לפסול את חוות הדעת. **טענות הנתבעות ("הפול" ו"ווישור"):** הנתבעות עתרו לדחיית הבקשה, בטענה כי היא חסרת ביסוס עובדתי ומשפטי, וכי היא פוגעת במעמדו של המומחה. הן הפנו לחקירת המומחה, ממנה עולה כי בדיקות שבוצעו היו תקינות, התובע לא התלונן על סחרחורת או חבלת ראש, והמומחה הטיל ספק בחבלת הראש. הנתבעות טענו כי מדובר בניסיון של התובע לנהל "קרב מאסף" עקב אכזבתו מחוות הדעת. הן הדגישו כי הלכה היא שפסילת מומחה בית משפט נעשית רק במקרים חריגים ביותר, בהם קיים פגם היורד לשורשו של עניין ועלול לגרום עיוות דין. כן נטען כי ביקורת על מסקנות רפואיות אינה עילה לפסילת חוות דעת. **דיון והכרעה משפטית:** בית המשפט דחה את בקשת התובע. **עקרונות משפטיים רלוונטיים:** 1. **מעמד מומחה בית משפט:** בית המשפט קבע כי מעמדו של מומחה בית המשפט ידוע ונהיר. ככלל, בית המשפט נוטה לאמץ את חוות דעת מומחה, אך אינו כבול לה. הערכת חוות הדעת מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר רשאי לאמץ אותה או לדחותה מסיבה משמעותית. (ע"א 3173/12, ע"א 5509/09, רע"א 6920/14). 2. **פסילת מומחה בית משפט:** הלכה היא כי מומחה בית משפט ייפסל רק במקרים חריגים ביותר, אם נפל פגם היורד לשורש העניין ועלול לגרום עיוות דין, או אם פעל בחוסר תום לב. חשש זה מתעצם כאשר בקשת הפסילה מוגשת לאחר שהוגשה חוות הדעת ונחקר המומחה, מתוך חשש שהיא מונעת מתוכן חוות הדעת. (רע"א 7352/21, רע"א 256/22). 3. **מינוי מומחה נוסף:** מינוי מומחה נוסף נעשה במשורה, ובמקרים בהם בית המשפט נתקל בקושי מקצועי בחוות הדעת או במומחה, אשר מותיר ספק בלבו ומונע ממנו להכריע במחלוקת הרפואית. המומחה הנוסף משמש כ"שחקן חיזוק" במקרים בהם הבירור הרפואי לא מוצה. (רע"א 7479/18, רע"א 1367/24). **יישום העקרונות בענייננו:** בית המשפט בחן את טענות התובע לאור הפסיקה המחייבת. * **מומחה ראוי:** נקבע כי המומחה, פרופ' גולץ, הוא בעל וותק וניסיון רב בתחום, לרבות בעיסוק בליקוי שמיעה וטינטון, וכי הוא מכיר את הנושא לעומק. * **חוות דעת ברורה ומבוססת:** חוות הדעת של המומחה נמצאה ברורה ואינה מעלה קושי בלתי פתיר. המומחה הסביר את מסקנותיו באופן קוהרנטי ומפורט במהלך חקירתו, תוך מענה מבוסס לשאלות הצדדים. * **ספקות לגבי חבלת ראש:** בית המשפט התייחס לכך שהמומחה הטיל ספק בנוגע לחבלת ראש, בהיעדר תיעוד תומך מספק, וכי הוא שקל את האפשרות לקיום חבלת ראש קלה בלבד. * **הסברי המומחה לגבי טינטון:** המומחה פירט את עמדתו בנוגע לקשר בין ליקוי שמיעה לטינטון, את האופן בו ניתן לבחון את אמיתות התלונה, ואת חשיבות בדיקות העזר והתמונה הקלינית הכוללת. בית המשפט מצא את הסבריו מפורטים ומקצועיים. * **התייחסות לתקנות המל"ל:** בית המשפט ציין כי המומחה הסביר את אופן השימוש שלו בתקנות המל"ל, ואת העובדה שהוא נמנע מלקבוע נכות בגין טינטון בהיעדר ליקוי שמיעה מוכח, למרות שבדק התאמות אפשריות. * **התנגדות המומחה לתזה שהוצגה:** בית המשפט אימץ את עמדת המומחה כי התזה שהוצגה בפניו מחומר רפואי מסוים אינה מקובלת עליו ואינה תואמת את הנתונים הספציפיים של התובע. * **חוזר המל"ל:** המומחה הסביר את עמדתו בנוגע לחוזר המל"ל, ובית המשפט לא מצא כי אי-הכרתו המלאה עמו (כנטען על ידי התובע) מהווה פגם המצדיק פסילה. * **איחור הגשת הבקשה:** בית המשפט קבע כי הגשת הבקשה לאחר חקירת המומחה, מעלה חשש כי היא נובעת מחוסר שביעות רצון מתשובות המומחה, ולא מקיום פגם מהותי. בנוסף, התובע לא פנה בשאלות הבהרה למומחה טרם החקירה. **חידושים או הדגשים משפטיים:** * **הדגשת גבולות הגזרה של תפקיד המומחה:** בית המשפט מדגיש כי תפקיד המומחה הוא להגיש חוות דעת מקצועית, אך ההכרעה הסופית היא של בית המשפט. עם זאת, הפסיקה בנוגע לפסילת מומחה או מינוי מומחה נוסף מחייבת עמידה ברף גבוה של פגם מהותי. * **ההבחנה בין דעה מקצועית שאינה נוחה לבין פגם מהותי:** בית המשפט מבחין היטב בין מצב בו חוות הדעת אינה נוחה לצד אחד, לבין מצב בו קיימים פגמים היורדים לשורש העניין. במקרה הנוכחי, נקבע כי מדובר במקרה הראשון. * **התייחסות לחקירת המומחה כבסיס לדחיית הבקשה:** ההחלטה מדגימה כי חקירת מומחה בית המשפט, בה הוא משיב לשאלות הצדדים ומספק הסברים מנומקים, יכולה לחזק את מעמד חוות דעתו ולשמש כבסיס לדחיית בקשות לפסילתו או למינוי מומחה אחר. * **הדגשת תפקיד בית המשפט בבחינת ראיות:** ההחלטה מזכירה את תפקידו של בית המשפט להעריך את חוות הדעת כראיה, ולא כממצא מחייב. עם זאת, כאשר המומחה מציג עמדה מקצועית מגובשת ומנומקת, בית המשפט נוטה לאמצה, אלא אם קיימת עילה ברורה לחריגה מכך. * **החשיבות של מילוי פרוצדורות (שאלות הבהרה):** בית המשפט מתייחס לכך שהתובע לא ניצל את האפשרות לפנות בשאלות הבהרה טרם החקירה, ומצביע על כך כגורם המחזק את החשד כי הבקשה מוגשת כ"תגובת נגד" לתוכן החקירה. **סוף דבר:** בית המשפט דחה את הבקשה לפסילת חוות הדעת או למינוי מומחה אחר, וקבע כי התובע יישא בהוצאות. ההחלטה משקפת את הגישה המאזנת של בתי המשפט, המבקשים לאפשר לצדדים להציג את מלוא טענותיהם, אך תוך שמירה על יעילות ההליך ועל מעמדו של מומחה בית המשפט, ודחיית בקשות שאינן עומדות ברף הנדרש לפסילת חוות דעת או למינוי מומחה נוסף.