בש"פ 5284/91

תקציר

בית המשפט העליון פסק בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לבטל ערבות של נאשם. המערער הואשם בעבירות מין בקטין ושוחרר במקור בתנאי מעצר בית. לאחר עדותו של המתלונן הוקלו תנאי הערבות של המערער, אך לאחר מכן אירע מקרה בו שיתף המערער עם חבר מסמך ובו פרטיו האישיים של המתלונן ותוצאות בדיקה רפואית. מסמך זה היה חלק מהראיות המשפטיות, וחשיפתו לצדדים שלישיים הובילה לאישומים חדשים של שיבוש הליכי משפט, הטרדת עד ופגיעה בפרטיות. בית המשפט המחוזי ביטל את הערבות של המערער, והוביל לערעור זה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי מעשיו של המערער אינם מצדיקים ביטול ערבות. הראיות לא הצביעו על כך שהמערער התכוון להביא את המסמך לידיעת המתלונן או להפר את תנאי שחרורו. בעוד שמעשיו של המערער ראויים לגינוי, בית המשפט לא מצא כל אינדיקציה לכוונה לשבש את הצדק או להטריד את המתלוננת. בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על החלטת המדינה להגיש כתבי אישום רבים, וציין כי חלקם נראים מיותרים ואינם קשורים לסוגיית הערבות. בפסק הדין הודגש כי על התביעה לבחור באישומים המשקפים בצורה הטובה ביותר את אופי המעשה, ולא להרבות בהם שלא לצורך. בית המשפט הורה על שחרורו של המערער בתנאי הערבות המקוריים, תוך שמירה על סכומי הערבות הגבוהים שנקבעו קודם לכן, והזהיר מפני כל מגע עם המתלונן. לאחר פתרון האישומים הנפרדים, שני הצדדים יוכלו להגיש בקשה מחודשת לדיון מחדש בערבות.