ע"א 1624/96

תקציר

המערערת, שעברה הפלה כפויה כתוצאה מרשלנות רפואית של המשיבים, ערערה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו בעניין שיעור הנכות שנפסק בגין האירוע והפיצויים שנפסקו. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המערער. בית המשפט קבע, כי לבית משפט קמא נתונה הסמכות להעריך את אחוזי הנכות, אך במצב בו רק צד אחד מגיש חוות דעת רפואית, צריכה להיות סיבה מוצקה להתעלם ממנה. בית המשפט מתח ביקורת על כך שבית משפט קמא הפחית את אחוזי הנכות של המערער מ-20% שצוינו בחוות הדעת הרפואית ל-10%, שכן מצא כי נימוקיו של בית משפט קמא לכך אינם מספיקים. יתר על כן, בית המשפט המחוזי הבחין בין נכות רפואית לנכות תפקודית, וציין כי במקרים של נכות פסיכיאטרית, הן מתיישרות לעיתים קרובות. מכיוון שיש לקבוע את הנכות הרפואית על 20%, יש להגדיל בהתאם גם את הנכות התפקודית ואת הפיצוי הנלווה. בית המשפט הגדיל את הפיצוי בגין כאב וסבל ועזרה לזולת בעבר ובעתיד. עם זאת, בית המשפט קמא לא מצא כל טעות בקביעותיו של בית משפט קמא בעניין נסיעות, אובדן פנסיה והוצאות רפואיות בעבר. לפיכך התקבל הערעור, שיעור הנכות נקבע על 20%, והפיצוי הכולל הוגדל ב-87,500 שקל, בתוספת 22,500 שקל הוצאות משותפות לשתי הערכאות.