ת"א 25474-03-20

תקציר

התובעים שכרו את שירותיה של הנתבעת, חברת הסעות, לצורך העברת קרוואן ממושב אחיסאם לפרדס שניר. עם זאת, הקרוואן לא הועבר לשטח המיועד בפרדס שניר בשל טענות לא מוכחות להתערבות משטרתית הנוגעת להיעדר היתרי בנייה. התובעים טענו כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה החוזית והגישו תביעה בגין רשלנות בדרישה לפיצויים בסך 173,500 ₪. השופט פסק לטובת התובעים אך פסק רק באופן חלקי את הסכום הנתבע. השופט החליט כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה על פי החוזה וגרמה עוגמת נפש לתובעים. עם זאת, התובעים לא הצליחו להוכיח מספר מרכיבים מרכזיים בתביעת הרשלנות שלהם. ראשית, הם לא הבהירו את חובת הזהירות שהנתבעת חבה להם, ושנית, הם לא הביאו ראיות מספיקות לנזקים שנגרמו להם, מלבד עלויות הובלה בסך 20,000 ₪. בנוסף, התובעים לא ניסו להקטין את נזקיהם באמצעות הובלת הקרוואן בעצמם או מכירתו. השופט פסק לתובעים פיצויים בסך 20 אלף שקל ו-2,000 שקל בגין עוגמת נפש. כמו כן חויב הנתבע לשלם 812 ש"ח שכר טרחה יחסי, וכן 7,100 ש"ח הוצאות ושכר טרחת עורך דין. הסכום הכולל של 22,000 ₪ היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה.