ע"ע 25578-04-21

תקציר

הערעור עוסק בשאלה האם יש להכיר באדם שהשתתף בניקוי אסון צ'רנוביל כמנטרל על פי הדין הישראלי, ובכך לזכות בהטבות מסוימות, למרות שאינו מוכר ככזה על ידי ממשלת אוקראינה, ואינו זכאי להכרה כזו. המערער עלה לישראל לפני כניסתו לתוקף של החוק האוקראיני בנושא. בית המשפט קובע כי תכליתו של החוק הישראלי הנדון היא להביע הערכה לתרומתם של מי שנטרלו את תוצאות האסון, ולהעניק להם הטבות סוציאליות, המבוססות על ערכים של ערבות הדדית וסולידריות חברתית. בית המשפט מפרש את החוק כזכות עצמאית, שאינה מותנית בחוקי מדינות אחרות. לפיכך, בית המשפט דוחה את הערעור וקובע כי החלטת ועדת ההכרה צריכה להתבסס אך ורק על השאלה האם המערער נטל חלק פעיל בניקיון, כפי שעולה מהתעודות הרשמיות, ולא על השאלה האם הוא זכאי להכרה על פי הדין האוקראיני. החלטה זו צריכה להינתן בלוח זמנים מואץ. המדינה תישא בהוצאות המערער ובשכר טרחתו.