תא"ק 48424-01-18

תקציר

פסק דין זה נובע מעסקת נדל"ן מורכבת בה היו מעורבים מספר קונים ומוכרים. הרוכשים חולקו לשתי קבוצות, קבוצה א', שכללה את הנתבעת, וקבוצה ב'. הדירה נרכשה תמורת 6.3 מיליון שקל, כאשר הרוכשים שילמו יחד מחצית מהתמורה. עם זאת, המשכנתא על הדירה, בסך 3,294,321 שקל, לא סולקה ולא הועברה על שם מי הרוכשים, מה שהוביל את המוכרים להגיש בקשה לביטול ההסכם. בית המשפט פסק לטובת המוכרים, ביטל את ההסכם והורה לרוכשים להשיב את הסכומים ששולמו על ידי המוכרים. לאחר מכן הגישו המוכרים תביעה נגד הרוכשים על הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם, מה שהוביל לפסק דין זה. פסק הדין קובע כי הנתבעת, יחד עם הרוכשים האחרים, אחראית להפרה יסודית של ההסכם. השופטת קובעת כי סעיף הפיצוי המוסכם בהסכם תקף וניתן לאכיפה, למרות טענות הנתבע ומצג צד ג' כי מדובר בתניה גורפת. השופטת דוחה גם את הטענה כי יש לדחות את התביעה משום שהתובעים הגיעו להסכם פשרה עם אחד הנתבעים, וקובעת כי מדובר בפטור אישי שאינו משחרר את הנתבעים האחרים מחובותיהם. כמו כן, השופט מורה לנתבע לשלם לתובעים סך של 283,500 ₪, מופחתים מהפיצוי המקורי המוסכם בסך 472,500 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום. סכום מופחת זה מביא בחשבון את תרומת הנתבע להפרה, המיוחסת לאשמת התובעים, המהווה 40% מהתביעה. השופט פוסק גם לטובת הודעת הצד השלישי, ומוצא כי מצג הצד השלישי התרשל בכך שלא וידא כי חובות הנתבע הוגדרו בבירור והופרדו מאלה של הרוכשים האחרים. משכך, חויב הצד השלישי לפצות את הנתבע בגין הסכומים שנפסקו, לרבות שכ"ט עורכי הדין של התובעים, בסך כולל של 30,000 ₪. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים וניתנת ביום 29.5.2022.