ע"א 1747/04

תקציר

עניינם של המערערים אשר ביקשו מבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין הצהרתי שיכריז על הסכם עם המשיב בטל, הנוגע למכירת חלקת קרקע. צד אחר, פרץ משה, תבע זכויות בחלקה בהתבסס על ביטולו כביכול של ההסכם של המערערים עם המשיב. במהלך עדותו משך פרץ את תביעתו, מה שהוביל את המשיב לפעול לדחיית תביעת המערערים. נקבע דיון, אך המערערים לא הגיעו, ובית המשפט דחה את התביעה, אותה ביקשו מאוחר יותר לבטל, בטענה שהיא נעשתה במעמד צד אחד ומבלי לאפשר להם את יומם בבית המשפט. בערעור נטען כי הערכאה הנמוכה יותר שללה מהם את הזכות לשימוע הוגן וטענה כי ההחלטה פגומה מאחר שהתביעה המקורית לא נדונה. המשיב טען כי הפיטורים היו מוצדקים ופרוצדורליים, שכן המערערים לא הופיעו למרות שקיבלו הודעה. לאחר עיון חוזר החליט בית הדין לערעורים כי דחיית התביעה על הסף ללא שימוע היא חריפה מדי ואינה מאפשרת למערערים להציג את טענותיהם, כפי שהוזהרו בפסקי דין קודמים. בית המשפט ציין את החשיבות של שמיעת הצדדים, במיוחד במקרים משמעותיים שבהם מסמכים לבדם עשויים שלא להספיק להבנה ברורה. משכך, הערעור התקבל, פסק הדין הקודם בוטל, והעניין הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון מחודש, תוך הדגשת הצורך לקיים דיון ראוי. ההחלטה הדגישה גישה של כל מקרה לגופו, תוך שימת דגש על צדק פרוצדורלי, מבלי לפסוק הוצאות על בסיס נסיבות ספציפיות אלה.