עע"מ 2391/07

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לדחיית ערר בסכסוך תכנון ובנייה. העקרונות למתן סעד זמני בעתירה מנהלית דומים לעקרונות בערעור אזרחי, ומחייבים את המבקש להוכיח סיכויי הצלחה טובים והטיה ברורה במאזן הנוחות. במקרה דנן, בית המשפט אינו משוכנע באשר לסיכויי ההצלחה של המערערת, במיוחד בעניינים "תכנוניים", שכן טענות המשיבים הן בעלות בסיס שווה. בית המשפט מדגיש את תפקידה המצומצם של הרשות השופטת בהתערבות בהחלטות תכנוניות, שצריכות להתרחש רק בנסיבות חריגות. זאת ועוד, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המערערים, שכן הם לא הוכיחו נזק בלתי הפיך, בעוד שהמשיבים הוכיחו השקעות כספיות ניכרות ופוטנציאל לנזק משמעותי אם יינתן צו המניעה. האינטרס הציבורי בפיתוח אזור המרכז משקלל אף הוא נגד המערערים. משכך, מתקבלת הבקשה לדחיית הערעור, והמערערים נדרשים לשלם למשיבים 3 ו-4 שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, המותנה בתוצאות הערעור. החלטה זו התקבלה פה אחד על ידי השופטים, והבקשה לסעד זמני נדחית.