ע"מ 1892-11-10

תקציר

המערערת, מנהלת חברה, הגישה ערר על ביטול ניכויי מס ערך מוסף (מע"מ) בסך 764,444 ₪, אשר רשות המע"מ דחתה בשל חשדות לעסקאות פיקטיביות. המנהל טען כי הם רכשו סחורה ממספר ספקים בתמורה לתשלומים במזומן, אותם הספקים לא רשמו. בית המשפט דחה את הערעור, וקבע כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בגין ניכויי מס זכאים. הם לא סיפקו ראיות מספיקות לעסקאות, והסתמכו אך ורק על עדותו של המנהל, שהעלתה ספקות בשל חוסר עקביות ומסמכים חסרים. בית המשפט הדגיש כי ניהול הרישומים הלא מאורגן של המערערת ואי ביצוע בדיקת נאותות באימות ספקים ועסקאות מנעו מהם לשכנע את בית המשפט באמיתות הדברים. בנוסף, חוסר יכולתו של המנהל לספק מידע בסיסי על ספקים והיעדר תיעוד, לרבות תעודות משלוח, קבלות ורישומי תשלום, תמכו עוד יותר בפיטורים. לבסוף, דחה בית המשפט את הטענה להפעיל את מיטב שיקול הדעת לקביעת התשומות, והדגיש כי הוצאת חשבונית כדין חיונית לפיקוח מס יעיל. בהיעדר ראיות לרכישות כדין, נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות בסך 15,000 ₪.