עת"מ 51528-09-16

תקציר

זכותה של המדינה לקבוע מי ייכנס לגבולותיה, וככלל בית המשפט אינו מתערב בהחלטות משרד הפנים לפי חוק הכניסה לישראל, אלא אם המשיב אינו שוקל טענות ראויות, מתעלם מעובדות מהותיות או מפר את החוק. המדיניות בה נוקט המשיב במתן רישיון ישיבה היא מצמצמת, וקרבה לאזרח או תושב ישראלי אינה סיבה מספקת כשלעצמה למתן רישיון לזר. עם זאת, ישנם חריגים למדיניות זו, לרבות נוהל הורה קשיש, המאפשר להורה קשיש ללא ילדים נוספים המתגוררים בחו"ל להצטרף לילדו בישראל. לעותרת, אישה מבוגרת, שתי בנות, האחת אזרחית ישראלית והשנייה תושבת הולנד. החלטת המשיבה לדחות את בקשתה לרישיון ישיבה התקבלה בהתאם לנוהל הורים קשישים, מאחר שהעותרת לא עמדה בדרישות. העותרת טענה כי בתה השנייה מנותקת ממנה, והציגה מכתב מעורך דין הולנדי המסביר את המצב המשפטי בהולנד, המקשה על העותר להצטרף אליה לשם. אמנם המכתב לבדו אינו מהווה הוכחה מספקת, אך הוא מהווה ראיה לכאורה. השופט קבע כי למרות שהחלטת המשיבה סבירה ואינה מצדיקה התערבות, יש לאפשר לעותרת להגיש בקשה להסדרת מעמדה בפני הוועדה הבין-משרדית מטעמים הומניטריים. לוועדה שיקול דעת לחרוג מדרישות הנוהל הפורמלי במקרים חריגים. לפיכך, יכולה העותרת להגיש לוועדה הבין-משרדית בקשה לסיוע הומניטרי, בצירוף ראיות בדבר המצב המשפטי בהולנד ואי יכולתה להצטרף לבתה שם, אשר ייבחנו על ידי הרשות המוסמכת. אם הבקשה לא תוגש תוך 60 יום, יהיה על העותר לעזוב את הארץ. כל צד אחראי להוצאותיו, והחלטת המשיב מתקבלת.