ער"מ 7845-03-17

תקציר

המערערת טענה כי החלטתו של כבוד השופט גרוסמן בעניין עיקול רכושם הייתה שגויה ובלתי צודקת. לטענתם, למשיבים, שהם הרוכשים, לא הייתה סמכות להגיש בקשה לעיקול וכי סכום הפיצוי הנתבע מופרז. בנוסף, טענה המערערת כי יש להבהיר כי ההחלטה כוללת רק כספים שוטפים ולא זכויות עתידיות, בשל איחור בהוצאת היתר בנייה ואירועים נטענים אחרים שגרמו לעיכובים בפרויקט. על החלטתו של גרוסמן נמתחה ביקורת גם על כך שלא התייחס לכל הטענות שהעלה המערער. עם זאת, בית הדין לעררים דחה ערעורים אלה, לא מצא טעויות משפטיות בהחלטתו של גרוסמן וציין כי בית משפט אינו נדרש להתייחס לכל הטענות שהעלו בעלי הדין. גם לגופו של עניין לא הייתה מחלוקת, ובית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בממצאים העובדתיים והמהימנים. באשר לשיהוי בהגשה והעומס המוטל על המערערת, מצא בית המשפט את נימוקי המשיבים כמספקים. גם סכום העיקול נמצא ראוי ומידתי, ויש להתייחס לטענות המערערת בדבר פיצוי מופרז בתביעה העיקרית. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת המערערת בדבר עיקול של כ-300,000 ₪ בגין שעבוד נוסף על הכספים. לבסוף, בית המשפט לא מצא צורך להבהיר את החלטתו של גרוסמן בדבר זכויות עתידיות, שכן היא כבר הייתה לטובת המערערת, והליך העיקול הסתיים. המערערת חויבה בהוצאות משפט של המשיבים ובהוצאות בסך של 20,000 ₪ בגין כל אחד מהערעורים.