ת"א 13681/04

תקציר

התובע, מוסד לביטוח לאומי, תובע את הנתבעים, חברת ביטוח, לשיפוי גמלת סיעוד המשולמת להולך רגל שנפגע מרכב המבוטח על ידי הנתבעים. התובעת מבססת את תביעתה על הסכם בין הצדדים משנת 1979, המחייב את הנתבעים לשפות את התובע בגין תגמולים ששולמו לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעים טוענים כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין תשלום הקצבה, וכי הריבית הנתבעת אינה תקפה. בית המשפט מוצא כי פסקי דין קודמים שצוטטו על ידי התובעת אינם תומכים בטענתה כי אין צורך להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לבין הגמלה. נהפוך הוא, פסקי דין רבים קבעו כי יש להוכיח קשר כזה. בית המשפט קובע כי על התובע מוטל נטל ההוכחה לביסוס קשר סיבתי זה, וכי יש לעשות זאת באמצעות חוות דעת של רופא. משהתובע לא עשה כן, התביעה לשיפוי נדחית. כמו כן, הנתבעים מקבלים מהתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ההחלטה מתקבלת בהעדר שני הצדדים, והתובע נדרש לשלם את הסכום הנקוב בפסק הדין.