בע"מ 2585/14

תקציר

התיק סובב סביב המבקשת, אישה בעלת עבר בעייתי, המבקשת להפוך את החלטות הערכאות הנמוכות יותר לאשר את אימוץ בנה הרביעי, ולהוציא אותו ממשמורתה. המבקשת, שנולדה למשפחה לא מתפקדת ונמסרה לאימוץ בעצמה, הייתה בעלת היסטוריה של מערכות יחסים מורכבות, בעיות נפשיות והרשעות פליליות. גם שלושת ילדיה הקודמים נלקחו ממנה ונמסרו לאימוץ. המבקשת טענה כי מצבה השתפר ויש להעניק לה משמורת על בנה הרביעי. עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב ובית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסקו נגדה, בנימוק של חוסר יכולתה לטפל בילד בשל חוסר כשירות הורית. התיק הגיע לבית המשפט העליון, שם ביקש המבקש לשנות את תנאי האימוץ. בית המשפט העליון, בהרכב השופטים ד' ברק-ארז, י' דנציגר ונ' הנדל, דחה בצער את הבקשה, והסכים עם הערכאות הנמוכות יותר כי המבקש אינו כשיר להורות לילד וכי האימוץ הוא לטובת הילד. תוך הכרה בקשייה ובמאמציה של המבקשת, הדגיש בית המשפט את הצורך בכשירות הורית ואת היעדר שיפור משמעותי. בית המשפט התייחס גם לעיכוב בהליך המשפטי ולהסתמכות על חוות דעת מומחים מיושנות משהו, והמליץ על עדכונים בזמן כדי להבטיח הערכה עדכנית יותר של כשירות ההורים. למרות דחיית הבקשה, גילה בית המשפט אמפתיה למצבו של המבקש והדגיש את סופיות החלטות האימוץ, תוך שהוא קורא להקפיד על הערכות הליכיות ועדכניות.